סיכומים לבגרות בהיסטוריה א

להלן תמצאו מאגר סיכומים של הנושאים לבחינת הבגרות בהיסטוריה א. הסיכומים מכסים את מרבית החומר הנלמד בהיסטוריה בכיתות י' לקראת בחינת הבגרות. ברשימה שלהלן תמצאו קישורים לנושאים השונים המהווים את חומר הלימוד בהיסטוריה בחלוקה על פי נושאים ותתי-נושאים. בכל עמוד תמצאו קישורים לעמודי סיכום נוספים, מה שמאפשר לימוד נוח ויעיל של החומר. הסיכומים שכונסו כאן הם מהאיכותיים שניתן למצוא ושמנו דגש מיוחד על מיקוד של החומר בצד יכולת ללמידה מעמיקה. עם זאת, אין הסיכומים מהווים תחליף להכרות עם החומר עצמו ועיקר תכליתם הוא לסייע לכם לערוך חזרות וללמוד לקראת המבחן. אנו מאחלים לכם הצלחה רבה בלימודים לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה ונשמח תמיד להערות ולתרומות למאגר הסיכומים שלנו.

כאן גם תוכלו למצוא סיכומים בהיסטוריה ב או עוד סיכומים בהיסטוריה א. פנו גם אל העמוד הראשי של בגרות בהיסטוריה א' להסברים ומיקוד חומר הלימוד.

כאן תוכלו למצוא בסיכומים מעודכנים לבגרות בהיסטוריה למועד הנוכחי 

מעם מקדש לעם הספר

גלות בבל ושיבת ציון

גלות בבל – הרקע לגלות בבל והמהלך המתקדם של גלות יהויכין, גלות צדקיהו וגלות גדליהו בן אחיקם. הנושא של חיי הגולים בבבל בוחן את ההתמודדות של גולי בבל עם המציאות החדשה וכולל את פועלם של הנביאים יחזקאל וישעיהו.

הצהרת כורש – הכרזתו של מלך בבל כורש השני על מתן רשות ליהודים לשוב לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש. ראה גם הדיון בהכרזת כורש וכתובת הגליל ובמהימנותה של הצהרת כורש.

שיבת ציון – תהליך החזרה של גולי בבל לארץ ישראל לאחר הצהרת כורש -538 לפנה"ס, גלי העלייה הראשונים מבבל ובניית בית המקדש השני.

בית המקדש כמרכז החיים היהודיים: מרכז דתי, כלכלי וחברתי

העולים בשיבת ציון – זהות העולים, מנהיגי השבים, הקשיים עימם התמודדו והמפגש עם השומרונים.

עזרא הסופר – עלייתו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון

הגישה הבדלנית והגישה האוניברסאלית בנושא נישואי תערובת – המחלקות בנושא נישואי נשים נוכריות בתקופת שיבת ציון

נחמיה– מעמדו ופעולתיו

סיכום פעולותיהם של עזרא ונחמיה

ההלניזם בארץ ישראל

המבנה החברתי והמוסדות ביהודה בתקופת בית שני

רקע לעליית התרבות ההליניסטית – כיבושי אלכסנדר מוקדון והפצת התרבות היוונית

מאפייני ההלניזם – מאפייני התרבות ההלניסטית ומרכיביה

ביטויים של התרבות ההלניסטית – בתחומי הדת, הבנייה, החינוך, הממשל, האמנות ועוד

המפגש בין החברה ביהודה לבין ההלניזם – העמדות השונות בעם ביחס להלניזם

השפעת ההלניזם על החברה היהודית – הדרכים בהם השפיע ההלניזם על החברה ביהודה בתחומי הדת, התרבות, החברה וההנהגה וההלכה.

תהליך ההתייונות ביהודה וסיבותיו – הסיבות שהובילו את תהליך ההתייונות ביהודה

המאבק בין המתייוונים למתנגדיהם ביהודה – המאבקים בין מתיוונים ליהודים שביקשו לשמור על המסורת היהודית על רקע חדירת ההלניזם לרבות – בהקשר זה נודעה חשיבות רבה לכהונה הגדולה מול החסידים.

גזרות אנטיוכוס ומרד החשמונאים – הגזירות שהטיל אנטיוכוס הרביעי שהובילו למרד החשמונאים- הסיבות לגזרות אנטיוכוס, התגובות השונות לגזרותהסיבות למרד והישגיו של יהודה המכבי וכן הויכוח על המשך המרד לאחר ביטול הגזרות. ראה גם: מרד החשמונאים בימי מתתיהו ויהודה המכבי.

ציוני דרך עיקריים בבניית המדינה החשמונאית וביסוסה – הקמתה של מדינת החשמונאים ומנהיגיה.

הכתות הדתיות בימי בית שני ועיקרי המחלוקת ביניהן : צדוקים, פרושים, איסיים

דפוסי השלטון הרומאי בארץ ישראל – מלך חסות – הורדוס ותקופת הניצבים

המרד הגדול – הסיבות והתוצאות של המרד הגדול שהביא בסופו של דבר לחורבן בית המקדש השני כולל העמדות השונות בויכוח על היציאה למרד הגדול וכן הסיבות לניצחון הרומאים במרד הגדול. מצדה– השלב האחרון במרד נגד הרומאים.

ראה גם סיכום מורחב ומפורט על המרד הגדול.

בין ייאוש לבנייה: מירושלים ליבנה

המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש השני – הקשיים והסכנות שעמדו בפני החברה היהודית לאחר חורבן בית המקדש השני.

בניית המרכז ביבנה ועיצוב החיים היהודים ללא המקדש – פעולותיהם של רבי יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל לקיום החיים היהודיים לאחר החורבן

רבן יוחנן בן-זכאי והקמת המרכז ביבנה -עזיבתו של ריב"ז את ירושלים והקמת המרכז ביבנה.

פעולותיו של רבן יוחנן בן זכאי לשיקום האומה – התקנות שתיקן ריב"ז בכדי להסדיר את החיים היהודיים ללא בית המקדש.

רבן גמליאל כממשיכו של ריב"ז ופעילותו 

מרד בר-כוכבא – רקע, סיבות ותוצאות

הלאומיות בישראל ובעמים

תופעת הלאומיות ודפוסי לאומיות – הסבר על תופעת לאומיות ועל הדפוסים שבהם היא מופיעה – מהי לאומיות ומהם מאפייני התנועות הלאומיות

מאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19 – המרכיבים שהיוו את תופעת הלאומיות באירופה במאה ה-19

שלבים בגיבושה של תנועה לאומית – הדרך שבה מתגבשת ופועלת תנועה לאומית

 הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19 – היסודות העומדים ביסודה של התפתחות התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19

דפוסי הגשמה של תנועות לאומיות באירופה במאה ה-19 – הדוגמאות של גרמניה, איטליה ויוון

התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים

הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית כתנועה הלאומית של העם היהודי – הגורמים שעמדו ברקע צמיחת הציונות באירופה בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20

הדומה והשונה בין התנועה הלאומית ויהודית לבין תנועות לאומיות באירופה – השוואה בין הציונות לבין הלאומיות האירופאית.

פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה – הפעולות בהן נקט הרצל על מנת לבנות ולגבש את התנועה הציונית וחזונו בספר "מדינת היהודים"

הבעיה של העם היהודי בגולה ופתרונה על פי הרצל – הדרך שבה תפס הרצל את בעייתם של היהודים בגולה והפתרונות שהציע לבעיה זו בספרו "מדינת היהודים")

הרצל והקונגרס הציוני הראשון בבאזל –  מפגש הפסגה הראשון שכינס הרצל וכלל את מרבית התנועות הציוניות. בקונגרס הציוני הראשון הוחלט על תוכנית באזל ועל הקמת מוסדות התנועה הציונית.

הפעילות המדינית של הרצל והתנועה הציונית – המהלכים בהם נקט הרצל מול המעצמות על מנת לנסות ולהשיג צ'ארטר להקמת מדינה יהודית, בעיקר פעילותו הדיפלומטית של הרצל מול גרמניה, טורקיה ובריטניה והפולמוס אודות תוכנית אוגנדה וכן הויכוח בין הציונים: מהי הבעיה העיקרית של היהודים בגולה ומהן הדרכים להתמודדות עמה.

מאפייני העלייה הראשונה והשנייה לארץ ישראל והקשיים שעמדו בפני העולים – המאפיינים התרבותיים והדמוגרפיים של העליות וההתמודדות עם החיים בארץ ישראל וכן  מאפייני צורות ההתיישבות החדשות שקמו בימי העלייה הראשונה והשנייה

 חילוקי הדעות בין הזרמים בציונות לגבי תפקיד התנועה הציונית ויעדיה – בראשית הציונות התפתחו זרמים שונים שהיו חלוקים בדעתם לגבי מטרות הציונות ויעדיה בהם הציונות המעשית, הציונות המדינית, הציונות הרוחנית והציונות הסינטטית. הזרמים השונים נחלקו בניהם בין היתר בשאלות דת, תרבות ודמות החברה בא"י

דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ ישראל – הדרכים בהען פעלה התנועה הציונית להגשמת מטרותיה כולל דפוסי הפעילות של הציונית באירופה ובצפון אפריקה ובארץ ישראל בתחומי הארגון, החינוך והתרבות, החייאת השפה העברית והמושג של עבודת ההווה.

אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית בא"י – הברון רוטשילד והמשרד הארץ-ישראלי שתמכו בעלייה ובהתיישבות בארץ ישראל.

מסגרות חברתיות ובטחוניות שהוקמו בארץ עד מלחמת העולם הראשונה. מסגרות פוליטיות כמו המפלגות הראשונות בישוב – פועלי ציון והפועל הצעיר ומסגרות בטחוניות כמו בר גיורא וארגון השומר -ארגון בטחוני שהוקם על מנת להגן על הישוב היהודי בארץ ישראל וכן צורות התיישבות חדשות.

התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה כולל היערכות הישוב היהודי בזמן מלחמת העולם הראשונה

הצהרת בלפור – שביטאה את הכרתה של בריטניה בצורך להקים מדינה יהודית בארץ ישראל: הרקע להצהרת בלפור (כולל הסכם סייקס-פיקו), תוכנה של הצהרת בלפור והקשיים בניסוחה,  יחסם של הערבים להצהרת בלפור ויישום הצהרת בלפור על ידי הבריטים שהובילה למאורעות תר"פ.

לסיכום: השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה-19 – נקודות דמיון ושוני 

עוד דברים מעניינים: