במסגרת החלטות הקונגרס הציוני הראשון הוחלט על תוכנית באזל ובמסגרתה על הקמת מוסדות שונים שישרתו את מטרתה של התנועה הציונית.
הארגון המאחד את של כל התנועות הציוניות במדינות השונות נקרא ההסתדרות הציונית.. בתוך ההסתדרות הציונית התקיימו כמה גופים שכל אחד מהם היה בעל תפקיד משלו. הרצל היה נשיאה ההסתדרות הציונית עד מותו בשנת 1904.
הקונגרסים הציוניים: מדי שנה או שנתיים מתכנס הקונגרס הציוני שבו מיוצגים כל הארגונים החברים בהסתדרות הציונית מרחבי העולם. כל אדם החבר בתנועה הציונית יכול להצביע בבחירות דמוקרטיות לקונגרס הציוני ולבחור את נציגי המדינה שלו. הקונגרס הציוני היה הגוף העליון בתנועה הציונית. בקונגרסים התקיימו הצבעות שבעזרתן נקבעה מדיניותה של התנועה הציונית ונבחרו בעלי התפקידים השונים.
הוועד הפועל הציוני: הגוף שניהל את ההסתדרות הציונית היה הוועד הפועל הציוני. הוועד הפועל התחלק לשני גופים: 'הוועד הפועל הגדול' ו'הוועד הפועל המצומצם': הוועד הפועל הגדול קיבל החלטות בין הקונגרסים, הוועד הפועל המצומצם היה מעין ממשלה של התנועה הציונית והוציא לפועל את החלטות הקונגרסים והוועד הפועל הגדול.
מוסדות מממנים
קרן קיימת לישראל: תחום פעילות ראשי של התנועה הציונית היה רכישת קרקעות בארץ ישראל. לשם כך הוקמה הקרן הקיימת לישראל בשנת 1901. מכיוון שיהודים מעטים חיו בארץ ישראל היה על התנועה הציונית לרכוש אדמות כדי להקים ישובים עבור העולים לארץ. הקרן הקיימת אספה תרומות מיהודים מכל העולם ורכשה אדמות בארץ ישראל. הקרן הקיימת השתמשה בקרקעות כדי להקים ישובים וחילקה את האדמות למתיישבים.
בנק אפ"ק (אנגלו-פלסטינה): הפעילות של התנועה הציונית דרשה כסף רב. לשם כך הקימה התנועה הציונית בשנת 1902 את בנק אפ"ק (אנגלו-פלסטינה). הבנק נועד לממן את ההתיישבות של היהודים בארץ ולסייע להם בעת הצורך בהלוואות ובמימון. הבנק הקים סניפים בארץ ישראל ושימש כלי להעברת כספים לארץ ישראל.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / הלאומיות בישראל ובעמים / דפוסי הפעילות של התנועה הציונית