סיכום בהיסטוריה: שלבים בגיבושה של תנועה לאומית

סיכום בהיסטוריה: שלבים בגיבושה של תנועה לאומית

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה א

החל מראשית המאה ה-19 פעלו באירופה תנועות לאומיות. החוקר מירוסלב הרוך יצר מודל בעל שלושה שלבים בו הוא מסביר כיצד מוקמת תנועה לאומית וכיצד נוצרת תודעה לאומית והזדהות לאומית:

שלב א' – פעילות קבוצות קטנות של אינטלקטואלים: קבוצות קטנות של משכילים מפתחות את רעיון הלאום על פי תפיסת עולמם. בשלב זה נבחרת השפה הלאומית כבסיס ליצירת הזהות והתרבות של הלאום. שלב זה מתאפיין באיסוף של שירה, אגדות עממיות ומוסיקה מסורתית. בשלב זה פועל "דור המייסדים" של התנועה הלאומית המונה רק מאות בודדות של אנשים.

שלב ב' – הקמת רשת של אגודות לאומיות: זהו השלב החשוב ביותר בהפצת הרעיון הלאומי וביצירת התודעה הלאומית. בשלב זה מוקמות רשת של אגודות לאומיות, שאוספות כספים, מייסדות בתי ספר, מקימות מוזיאונים ומפרסמות כתבי עת ועיתונים. המטרה בשלב זה "לעורר" את ההזדהות הלאומית "הרדומה" של בני העם באמצעות חינוך, ספרות והשתייכות לאגודות שונות (תנועות נוער, אגודות ספורט) ולשכנע מספר רב ככל האפשר מבני העם, שזהותם הלאומית היא המוקד החשוב ביותר של חייהם והמפתח לחיים בעלי משמעות וביטחון.

שלב ג' – פעילות פוליטית וצבאית במאבק להשגת שחרור לאומי: בשלב זה התנועה הלאומית מבוססת באזורים רבים ובשכבות חברתיות מגוונות ומצליחה לגייס אלפי בני אדם להפגנות כוח המוניות.

 

מאפייני התנועות הלאומיות

  1. מנהיגות- מנהיגי התנועות הלאומיות הגיעו מקרב השכבות המשכילות: קצינים, סטודנטים, אקדמאים. המנהיגים של התנועות הלאומיות היו, בד"כ, טיפוסי מנהיגים מודרניים שמקור סמכותם לא נבע מהעולם המסורתי (מלוכה או כנסייה). הם האמינו בכוחם לשנות את המציאות וגיבשו תוכניות לשינוי המציאות בהתאם להשקפת עולמם.
  2. אידיאולוגיה- באופן כללי האידיאולוגיה המהפכנית של התנועות הלאומיות הייתה חילונית ואנטי כנסייתית, למרות שהשתלבו בה נושאים הקשורים למורשת הדתית.
  3. המטרה- התנועות הלאומיות שאפו להקים מדינת לאום עצמאית וריבונית בחבל הארץ שאליו היה לבני הלאום קשר ממושך במהלך הדורות.
  4. מאבק- דרכי המאבק של כל תנועה לאומית הושפעו מגורמים ונסיבות מקומיים וכלל אירופיים. בד"כ נאבקה התנועה הלאומית להשגת היעדים הבאים:
    • סילוקו של שלטון זר מאדמת המולדת של בני הלאום (כמו האיטלקים והיוונים)
    • קביעת שפה רשמית למדינה, הנהגת מטבע אחיד, ביטול גבולות מכס ואיחוד כלכלי ופוליטי של המדינה שתונהג ממרכז שלטוני אחד.
    • הם ניהלו מאבקים בדרכים שונות כלפי גורמים חיצוניים ונגד כוחות בארצם שרצו לעכב את השגת יעדיהם.
    • התנועות הלאומיות נשענו ונעזרו בעיקר על המעמדות החברתיים וכלכליים, שהתחזקו מהמודרניזציה שהתרחשה במאה ה-19 באירופה.

לסיכום – המנהיגים של התנועות הלאומיות שקדו על טיפוח תודעה לאומית בקרב בני הלאום.

הם דאגו להאדיר את מורשת העבר המשותף בדרכים מגוונות עוררו את הרצון להלחם נגד אויבי הלאום המנסים לעכב את הגשמת יעדי התנועה הלאומית.

 הם שקדו על טיפוח החינוך הלאומי, שאמור היה לחזק ולטפח את הלכידות בין כל בני הלאום (טיפוח המסורות העממיות: פולקלור על תחומיו השונים, טקסים, לשון, אהבת המולדת, שירות צבאי כביטוי לנאמנות ללאום).

פסיכולוגיה חיובית וקארמה טובה

מה הקשר בין הרעיון העתיק של קארמה לבין התורה המודרנית של פסיכולוגיה חיובית? ואיך לדאוג לעצמנו זה בעצם לדאוג לכל העולם

עוד דברים מעניינים: