המהפכה הצרפתית, שהחלה בשנת 1789, הייתה לא רק אירוע פוליטי דרמטי אלא גם תוצאה של רעיונות מהפכניים שהתגבשו במשך עשרות שנים. שורשיה האידיאולוגיים נטועים עמוק בתנועת הנאורות, תנועה פילוסופית שהציבה את ההיגיון, החירות והשוויון במרכז השיח הפוליטי והחברתי. הוגי הדעות של הנאורות לא היו מהפכנים במובן הפרקטי של המילה, אך רעיונותיהם סיפקו את ההצדקה האינטלקטואלית לערעור הסדר הישן – ה-Ancien Régime – ולהקמת משטר חדש המבוסס על עקרונות אוניברסליים של צדק וזכויות אדם.
רוסו: הרצון הכללי וכוח העם
ז'אן-ז'אק רוסו (1712–1778) היה אחד ההוגים המשפיעים ביותר על המהפכה הצרפתית. בספרו האמנה החברתית (1762), רוסו טען כי סמכות פוליטית אמיתית נובעת מה"רצון הכללי" של העם ולא ממלוכה אבסולוטית או זכות אלוהית. הוא גרס כי הריבונות שייכת לעם, וכי שלטון לגיטימי חייב לייצג את רצון הרוב תוך שמירה על חירות הפרט. רעיון זה סיפק השראה לפוליטיקאים ולמהפכנים שראו בו הצדקה לביטול המלוכה ולהקמת רפובליקה דמוקרטית.
מונטסקייה: הפרדת הרשויות
שארל לואי דה מונטסקייה (1689–1755) היה ממבשרי רעיון הפרדת הרשויות, המהווה עקרון יסוד בדמוקרטיות מודרניות. בספרו רוח החוקים (1748) הציג מונטסקייה את רעיון שלושת הענפים – הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת – וטען כי רק איזון בין שלוש הרשויות ימנע עריצות ויבטיח חירות אישית. המהפכנים בצרפת ראו ברעיונותיו בסיס חשוב להקמת משטר חדש שישבור את הריכוזיות של המלוכה וייצור מערכת פוליטית מבוזרת והוגנת יותר.
וולטר: ביקורת הדת ושלטון התבונה
פרנסואה-מארי ארואה, הידוע בשם וולטר (1694–1778), היה מהמבקרים החריפים ביותר של הכנסייה הקתולית ושל העריצות הפוליטית. הוא הטיף לסובלנות דתית, חופש המחשבה והביקורתיות כלפי מוסדות שלטון המנצלים את כוחם לרעה. ספריו, כמו המאמר על הסובלנות ו-קנדיד, הציגו באופן חריף את האבסורד שבמשטרים עריצים ואת הנזק שנגרם מהתערבות דתית בפוליטיקה. המהפכה הצרפתית, שהביאה לחילון עמוק של המדינה ולצמצום כוח הכנסייה, הושפעה רבות מהביקורת הנוקבת של וולטר.
דידרו והאנציקלופדיה: הפצת הידע המהפכני
דני דידרו (1713–1784) היה עורך האנציקלופדיה, מיזם עצום שנועד לאגד את הידע האנושי ולגרום לשינוי תפיסתי עמוק. האנציקלופדיה לא הייתה רק אוסף של עובדות, אלא כלי חינוכי שנועד להחליש את הדוגמות הישנות ולחזק את מעמד התבונה והמדע. תפוצתה הרחבה בקרב האליטה האינטלקטואלית והבורגנות תרמה רבות להתפשטות רעיונות הנאורות, והכשירה את הקרקע למהפכה.
רעיונות שמשנים מציאות
למרות שהוגי הנאורות לא קראו בפירוש למהפכה אלימה, רעיונותיהם העניקו למורדים ולמחוללי המהפכה הצרפתית את השפה האידיאולוגית שבאמצעותה יכלו לתבוע שינוי חברתי ופוליטי. הם הציעו אלטרנטיבה לסדר הישן: חברה המבוססת על צדק, רציונליות וזכויות פרט. ללא מחשבתם המהפכנית, ייתכן שהמהפכה הצרפתית לא הייתה מתרחשת כפי שהתרחשה, או שלפחות לא הייתה מקבלת את האופי האוניברסלי שהפך אותה לאחד האירועים המשפיעים ביותר בהיסטוריה המודרנית.
