סיכומים באזרחות לבגרות

כאן תמצאו סיכומים לבגרות באזרחות המכסים את מרבית החומר לקראת בחינת הבגרות באזרחות. הסיכומים מחולקים לנושאים שונים בהתאם לתוכנית הלימודים לבגרות באזרחות (כיתה י', י"א ו-י"ב) וכוללים את מרבית הנושאים והחומר למבחן לפני מיקוד. הסיכומים בנויים כהכנה לבגרות באזרחות בצורה המייחדת סיכום נפרד לכל נושא עם קישורים פנימיים המאפשרים תנועה נוחה ויכולת ללמידה מקבילה. כל סיכום כולל גם קישורים לחומרי העשרה בנושאים השונים של בחינת הבגרות באזרחות.

סיכומים לבגרות באזרחות

פרק מבוא: 

תכנית החלוקה – החלטה 181 של האו"ם

מגילת העצמאות

הצדקות להכרזת העצמאות

מאפיינים היהודיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזה

השוואה בין תכנית החלוקה 181 והכרזת העצמאות

חלק א': מדינת ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית

לאום ומדינת לאום

המרכיבים ההכרחיים לקיומה של המדינה

לאומיות אתנית

מדינת לאום אתנית-תרבותית

מדינה דו לאומית

מדינה רב לאומית

מדינת לאום פוליטית/כלל אזרחיה

הצדקות למדינת לאום דמוקרטית

מדינת ישראל: גישות שונות (טבלה)

השקפות וגישות לאופיה של מדינת ישראל

סוגיית הזהות של אזרחי ישראל

מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית

היבט משפטי נורמטיבי – חוקים בעל אופי יהודי

סמלי המדינה כביטוי למדינה יהודית

החקיקה בישראל כביטוי למדינה יהודית

הסדר הסטטוס-קוו

מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי והאזרחים הערבים בישראל

חלק שני: מהי דמוקרטיה?

המדינה הדמוקרטית: הגדרות וגישות

הרעיון הדמוקרטי

דמוקרטיה ליברלית וסוציאל-דמוקרטיה

עקרונות המשטר הדמוקרטי

עקרון שלטון העם

עקרון הפלורליזם

עקרון הסובלנות

עקרון ההסכמיות

עקרון הכרעת הרוב

עקרון הגבלת השלטון

תרבות פוליטית דמוקרטית

בחירות דמוקרטיות

הפרדת רשויות

שיטות בחירות

מנגנוני פיקוח וביקורת

חוקה

עקרון שלטון החוק

גבולות הציות לחוק

זכויות האדם והאזרח

זכויות טבעיות

הזכות לחיים והזכות לביטחון

הזכות לחירות

הזכות לקניין

הזכות לשוויון

הזכות להליך הוגן

הזכות לכבוד 

הזכות לפרטיות

הזכות לבחור ולהיבחר

זכויות חברתיות

זכויות קבוצה

זכויות פוליטיות

הקשר בין זכויות וחובות

אמצעי פיקוח וביקורת

גבולות בדמוקרטיה

הגנה על זכויות האדם והאזרח בישראל

המיעוטים בישראל

זכויות המיעוט בישראל

סוגיית החוקה בישראל

אזרחות

קבלת וביטול אזרחות ישראלית

אזרחות ישראלית: חובות וזכויות

חובות האדם כאדם וכאזרח

שסעים בחברה הישראלית

השסע הלאומי בישראל

דרכי ביטוי של השסע הלאומי בישראל

השסע הדתי בישראל

המשטר ורשויות השלטון בישראל

היסודות החוקתיים של מדינת ישראל

הרשות המחוקקת -הכנסת

הליך החקיקה בכנסת

חברי הכנסת

הרשות המבצעת – הממשלה

סמכויות ואחריות הממשלה, סמכויות הממשלה ותפקידיה

הרשות השופטת

אי תלותה של הרשות השופטת

סוגי המשפט בישראל ומבנה מערכת המשפט

הפרדת רשויות בישראל

חוק השבות

תקשורת ופוליטיקה בישראל

שחיתות שלטונית

עשינו במיטב יכולתנו להציע לכם סיכומים באזרחות לבגרות איכותיים עד כמה שניתן, אך השימוש בהם, כמובן, הוא באחריותכם בלבד. בכדי לבחון את היכולות שלכם ואת המוכנות לבגרות באזרחות תוכלו לעשות שימשו במאגר השאלות והתשובות באזרחות שלנו. כאן תוכלו למצוא סיכומים לבגרות באזרחות לפי המיקוד של המועד הקרוב.

לדעת עוד:

איך תורמים מדעי הרוח לאזרחות דמוקרטית טובה יותר?

מה הבעיה עם שחיתות שלטונית?

17 ציטוטים מלאי אמת של מנהיגים גדולים ומנהיגות מרשימות

9 דרכים לשיפור החשיבה הביקורתית שלך

להעמיק זה לדעת טוב יותר:

ועוד מלא דברים מעניינים:

רוע וגאולה במחשבה של מרטין בובר

הפילוסופיה של מרטין בובר מספקת נקודת מבט עמוקה וייחודית על טבעו וגאולתו של הרוע. בעוד שחלק ניכר מעבודתו ידוע בהתמקדות בדיאלוג, קהילה ומערכות יחסים, הרהוריו על הרוע, תפקידו בחיי האדם וכיצד ניתן לשנותו הם היבטים משמעותיים מאוד במחשבתו.

בובר ניגש לנושא הרוע לא ככוח מוחלט או בלתי ניתן לפדיון אלא כמשהו שניתן לטפל בו, להבין אותו ובסופו של דבר לגאול באמצעות דיאלוג ופעולה אנושית. בעבורו הרוע אינו כוח נפרד ועצמאי המתקיים בניגוד לטוב. במקום זאת, זהו עיוות או שיבוש של ההרמוניה הטבעית בין יחידים ויחסיהם – גם זה עם זה וגם עם האלוהי. לדעתו, הרוע מתבטא כאשר מערכת היחסים אני-אתה – האידיאל של כבוד הדדי, פתיחות ומפגש – מתפרקת, מפנה את מקומו ליחסי אני-זה, שבה אנשים ודברים עוברים אובייקטיביות, משתמשים בהם ומצטמצמים לכלים. החפצה זו מטפחת הפרדה וניכור, שניהם מרכזיים בהבנתו של בובר את הרוע.

הרוע, לדעתו של בובר, הוא בעיקרו יחסי. הוא משגשג במצבים שבהם מפגשים אמיתיים מוחלפים בעסקאות, שבהם אנשים מאבדים את היכולת לראות זה את זה כיצורים מלאים ובמקום זאת רואים בהם אמצעי להשגת מטרה. התמוטטות זו במערכות היחסים לא רק פוגעת ביחידים, אלא משחיתה את המרקם של הקהילות והחברה. ככל שאנו מחפצים אחרים, כך אנו מנתקים את הקשרים הקושרים אותנו יחד בדרכים משמעותיות.

הליקוי של אלוהים
אחת התרומות המשמעותיות ביותר של בובר לדיון על הרוע היא תפיסתו של "ליקוי האל". רעיון זה מתייחס לתקופות בהיסטוריה האנושית, או בחיי הפרט, שבהן נוכחותו של אלוהים נראית מרוחקת או מעורפלת, והקשר האלוהי בין אנשים לאלוהים מנותק. לפי בובר, הרוע משגשג ברגעים אלו של ליקוי אלוהי. כאשר אנשים מאבדים את הקשר שלהם עם אתה האלוהי – כאשר תחושת האימננטיות והנוכחות של אלוהים מוסתרת – סביר יותר שהם יפלו לדפוסים של חפצה, מניפולציה ופגיעה.

עם זאת, ליקוי האל אינו קבוע. בובר מאמין שזה חלק ממחזור גדול יותר של חיים רוחניים, שבו נוכחות אלוהים עשויה לדעוך אך ניתן לגלות אותה מחדש באמצעות מאמצים לשיקום מערכות יחסים – בין בני אדם ועם האלוהי. הרוע, במובן זה, אינו נובע מאיזו חושך מובנה בעולם אלא מכשל של מערכת יחסים ודיאלוג, את שניהם ניתן לשחזר.

גאולה באמצעות דיאלוג
הפתרון של בובר לרוע קשור עמוקות לפילוסופיית הדיאלוג שלו. הוא לא מציע שהרוע הוא משהו שאפשר להתגבר עליו בכוח או להכחיד אותו באמצעות עונש. במקום זאת, הוא מציע שניתן לגאול את הרוע – להפוך לטוב – באמצעות מפגשים אנושיים אמיתיים. על ידי ביסוס מחדש של מערכת היחסים אני-אתה, יחידים יכולים לרפא את השבירה המולידה את הרוע. תהליך הגאולה הזה אינו מופשט אלא מעשי ביותר: הוא כרוך בפתיחות, אמפתיה ונכונות לעסוק באחרים כיצורים מלאים, ולא כאובייקטים.

בהגות החסידית, שהשפיעה עמוקות על בובר, ישנה אמונה שגם הרוע מכיל ניצוצות של פוטנציאל אלוהי שניתן לשחרר ולהפוך. בובר מרחיב את הרעיון הזה בכך שהוא מציע שליחסים אנושיים, כשהם אמיתיים ומושרשים במפגש אני-אתה, יש את הכוח להפוך חוויות שליליות לחיוביות. פעולת המפגש עם אדם אחר בצורה מלאה וכנה היא גואלת כי היא משחזרת את הקשר שהרע ניתק.

רוע וחירות
בובר גם חוקר את הקשר בין הרוע לחירות האדם. הוא טוען שהאפשרות של רוע נובעת מאותו חופש המאפשר אהבה, יצירתיות ומערכות יחסים אותנטיות. בני אדם חופשיים לבחור בין להתייחס לאחרים כאל חפצים או כאל אתה. חופש זה אומר שהרוע הוא תמיד תוצאה פוטנציאלית של פעולה אנושית, אבל זה גם אומר שהגאולה תמיד אפשרית. אותו חופש שמוביל לניכור ולפגיעה יכול להיות מופנה לכיוון שיקום ודיאלוג.

בנוסף למאמצים הפרטניים, בובר מדגיש את תפקידה של הקהילה בגאולת הרוע. קהילה המבוססת על דיאלוג, שבה חברים מזהים זה את זה בתור אתה, יוצרת סביבה שבה הרוע נוטה פחות לשגשג. בקהילה כזו, אנשים טוענים זה לזה על שמירת מערכות יחסים אמיתיות, וישנו מאמץ קולקטיבי לגאול את ההשפעות המזיקות של הרוע באמצעות אחריות משותפת וטיפול.

לבסוף, בעבור בובר הרוע אינו כוח בלתי ניתן לשינוי אלא עיוות יחסי שניתן לגאול באמצעות דיאלוג אמיתי ופעולה אנושית. גישתו לרוע מדגישה את כוחן של מערכות יחסים, את חשיבות החופש האנושי ואת הפוטנציאל לטרנספורמציה באמצעות קהילה. על ידי שחזור מערכת היחסים אני-אתה ושיקום הקשר עם האלוהי, הפרטים והחברות יכולים להתגבר על הפרידה והניכור שמובילים לרוע. באמצעות תהליך זה, בובר מציע חזון מלא תקווה שבו ניתן לשנות את הרוע, ולרפא את השבר של העולם.

עוד דברים מעניינים: