סיכום: היהודים בגלות בבל

סיכום בהיסטוריה: היהודים בגלות בבל – חיי הגולים בבבל

מספר הגולים בגלות יהויכיןגלות צדקיהו וגלות גדליהו בן אחיקם הגיע לכ-40,000 נפש במסגרת גלות בבל. הגולה כללה בתוכה את האליתה השלטונית, הפקידות העליונה, המלכים ובני משפחותיהם, הפמליה, היינו "רואי פני המלך", הסריסים , המצביאים, הסופרים, כהני הראש, בעלי האחוזות הגדולים, "אילי הארץ", "גיבורי החיל", "עם הארץ", בעלי מלאכה ואומנים, "החרש והמסגר", כולם כאחד קיבלו את הכינוי "גלות יהודה בבבל". הם  היו חייבים  בעבודת המלך ומיסי המלך. עבודות המלך כללו:  עבודות בנין בתים, ערים, גשרים, סלילת דרכים,, חפירת תעלות ועבודות חקלאיות. מיסי המלך כללו: מיסים כספיים, ומיסים שהתבטאו בתשלום של שור, בקר או צאן.

 עם הזמן, גולי יהודה בבבל הסתגלו למציאות החדשה. על פי  עצתו  של הנביא ירמיהו, הם בנו לעצמם בתים, נטעו גנים נשאו נשים והולידו בנים, וחלקם תפס משרות פקידותיות. הם התיישבו   בניפור, בתל אביב (תל אבובו=תל המבול),  ליד נהר כבר, ובסמוך לנהרות הפרת והחידקל. הם התפרנסו מחקלאות, מסחר ומלאכה. חלקם  הגיע לגדולה ולעושר, ואת זאת אנו למדים מאלה ששבו לירושלים עם כלי כסף, זהב, רכוש בהמה ומגדנות.

 במישור התרבותי, הם התעמתו גולי בבל עם הפוליתאיזם האשורי-בבלי, עם המורשת המשפטית של חמורבי ועם הישגיה של בבל באסטרונומיה, אסטרולוגיה וחשבון. היו כאלה שאימצו לעצמם שמות בבליים או פרסיים, כך למשל,  השם מרדכי בא מן האל הבבלי מרדוך, והשם אסתר קשור לשמה של האלה הבבלית עשתר, בנו של המלך יהויכין נקרא שנאצר, ונכד המלך נקרא זרובבל (זרע בבל). היו שהתבוללו, לא הקפידו על  מאכלים כשרים, התערבבו עם הגויים, ואף התייחסו בניכור ושנאה למורשת ישראל ומתוכם צמחו נביאי השקר.

 הנביאים יחזקאל וישעיהו התייחסו אליהם כאל  "מורדים ופושעים". הם עמדו מאחורי המהפכה   הרוחנית  אשר הביאה  רבים לחזור  בתשובה. הם  התייחסו אל "גלות יהודה בבל" כאל "תאנים טובות"  לעומת  אלה שנותרו ביהודה, אשר קיבלו את הכינוי "תאנים רעות". גולי  בבל אימצו שמות עבריים-לאומיים-דתיים עם המילים "יה". כך למשל, אחיה, בניה, בעליה, ברכיה, גדליה, זבדיה, ידעיה, שרביה, מתניה, טוביה, חגי. אלה שייחלו  לגאולה אימצו את השם: חנני, חנניה, פדיה, פתחיה, מנחם או נחמיה. הנביאים החדירו לתודעה של הגולים,  שאלוהים הוא לא רק אלוהי ישראל ויהודה אלא גם אלוהי העולם ואלוהי ההיסטוריה.   ומכאן שההרס, החורבן  והגלות באו על יהודה בגין העוונות והפשעים של העם כנגד אלוהיו, והדרך היחידה לגאולה מחייבת חזרה  בתשובה.

 לנוכח חסרונו של בית המקדש בגלות בבל צמח בית התפילה  אשר מאוחר יותר קיבל את השם בית כנסת. הנביאים הדגישו את חשיבות שמירת שבת,  חג ומועד. כך נפוצו שמות כמו: שבתאי וחגי. בגלות בבל, תופעת  ברית המילה קיבלה לא רק חשיבות דתית-לאומית, אלא גם אמצעי להיבדלות מן האוכלוסייה הבבלית. הנביאים ישעיהו ויחזקאל טענו כי החזרה בתשובה תביא את העם לגאולה  "ביד חזקה ובזרוע נטויה", ואלוהים יעשה צדק עם עבד ה',  המושפל, והמעונה.

בשנת 539 לפניה"ס כורש, מלך פרס, כובש את ממלכת בבל. ממלכת יהודה עברה לשליטת פרס.

בניגוד למדיניות מלכי אשור ובבל שהגלו את העמים שכבשו כדי להקשות עליהם למרוד בשלטון, כורש נקט במדינות סובלנית. הוא לא נתן להם תחושה של נשלטים בכפייה.

ביטויים למדיניות הסובלנית של כורש

  1. כורש השאיר את השלטון בארצות שכבש בידי השליטים המקומיים, בתנאי שישמרו אמונים לשלטון הפרסי.
  2. כורש מינה יועצים ופקידים מקרב העמים הכבושים.
  3. כורש לא דרש מיסים כבדים, וזאת כדי להפוך את העמים הכבושים לנאמנים.
  4. כורש העניק חופש דתי לעמים הכבושים. הוא אפשר להם לשקם מקדשים הרוסים, פטר את כוהני הדת ממיסים, ותרם מכספו למקדשי האלים.
  5. כורש אפשר לעמים שהוגלו על ידי ממלכות אחרות לחזור לבתיהם ועזר להם לשקם את ארצם.

המניעים למדיניותו של כורש

  1. נאמנות של העמים הכבושים – כורש שאף לזכות בנאמנות של העמים הכבושים ולמנוע מרידות, לכן פעל לזכות באהדה של העמים לשלטונו.
  2. כבוד לאלים שונים – האמונה הפרסים התבססה על פוליתאיזם (אמונה באלילים רבים). על פי אמונה זו כיבדו הפרסים אלים שונים גם של עמים אחרים. כורש מבקש את תמיכתם של כוהני הדת בשלטונו ולכן מקל עליהם במיסים ומאפשר שיקום מקדשים. כורש מציג את עצמו בפני היהודים כשליח אלוהי ישראל ובפני הבבלים הוא שליח האלילים שלהם.
  3. מניע פוליטי – כדי לבסס את שלטונו בקרב הבבלים כורש רצה שיראו בו יורש של מלכי בבל ולא כובש זר. לכן נהג בסובלנות דתית ושיקום מקדשים של האלים וכך זכה ביוקרה ואהדה.

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / יהודה בתקופה הפרסית / גלות בבל, הצהרת כורש ושיבת ציון

סיכומים נוספים:

הצהרת כורש

הצהרת כורש ושיבת ציון

מלכים ב', כ"ד – כ"ה: חורבן ממלכת יהודה וגלות בבל

עוד דברים מעניינים: