
תרבות הברנאואט: מה קורה כשאנחנו הופכים למנהלים האכזריים של עצמנו
איך קרה שהפכנו למשעבדים החופשיים של עצמנו? למה אנחנו נדחקים לכלות את עצמנו ומה אפשר לעשות? ספרו המשפיע של ביאונג-צ'ול האן על חברת הברנאאוט.

איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שהעולם מחוצה לנו באמת קיים? התשובה פשוטה, ומסובכת, משנדמה
איך אפשר להיות בטוחים שהעולם באמת קיים? ולמה זו שאלה פילוסופית שצריך לאחוז בלא פחות משתי ידיים?

לוינס מול אריסטו: אתיקה של מידה מול אתיקה של פנים
לוינס ראה באריסטו מופת לחשיבה שכלתנית אך גם מקור לעיוורון מוסרי. מה בין הפילוסופיה האריסטוטלית לתפיסת האתיקה של לוינס, ואיך זה קשור באחריות?

איך לנצח בויכוח בסגנון סוקרטס
10 טכניקות, טקטיקות ואסטרטגיות שיחה של סוקרטס שישאירו כל בן-השיח חסר מילים

מיתוס ונרטיב: כוחם של סיפורים בעיצוב התודעה האנושית
מדוע אנו מספרים סיפורים? מה משותף למיתוסי הבריאה העתיקים, לסיפורי גיבורי-העל של ימינו ולנרטיבים פוליטיים שמעצבים אומות שלמות?

כתם הנפט של הקיטוב הפוליטי: איך הפכו הדעות שלנו לקיצוניות יותר?
האם הקיטוב הפוליטי הוא לא מחנות מתפצלים אלא למעשה "כתם נפט" של תפיסות רחבות. מחקר חדש מציע דרך שונה לחשוב על מחנאות רעיונית

אוסף ציטוטים יפים וחכמים על חברות, ידידות ואהבה
כמה מהציטוטים היפים והחכמים ביותר על חברות, ידידות, אהבה וקירבה

6 בעיות פילוסופיות שישאירו אתכם ערים בלילה
מדענית עיוורת צבעים, אסירים שמלשינים זה על זה, חיפושית בקופסא וקרונית שמתגלגלת ללא שליטה…

מה מעניין בטרגדיה היוונית ואיך זה קשור לסדרה שאתם רואים עכשיו?
הטרגדיה היוונית או איך אפשר למצוא את אנטיגונה ואדיפוס בנטפליקס?

איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שהעולם מחוצה לנו באמת קיים? התשובה פשוטה, ומסובכת, משנדמה
איך אפשר להיות בטוחים שהעולם באמת קיים? ולמה זו שאלה פילוסופית שצריך לאחוז בלא פחות משתי ידיים?

האם גיבורי קומיקס הם המיתולוגיה המודרנית שלנו?
האם סופרמן, וונדר-וומן ובאטמן הם האכילס, הרקולס ואטלאנטה שלנו? כיצד די.סי ומארוול כותבות את המיתולוגיה של ימינו
הרקליטוס על למה אי אפשר להכנס לאותו נהר פעמיים, ואולי אפילו גם לא פעם אחת
על מציאות שנמצאת בתנועה מתמדת ועל למה אי אפשר להכנס לאותו נהר אפילו פעם אחת

חנה ארנדט על מה שהרוע צריך בכדי לשגשג
האם רק אנשים עם כוונות רעות אחראים לרוע בעולם או שאולי דווקא אלו שלא אכפת להם? חנה ארנדט על הבנאליות של הרוע