המאבק בין המתייוונים למתנגדיהם ביהודה: הכהונה הגדולה והפוליס אנטיוכיה

סיכום בהיסטוריה: המאבק בין המתייוונים למתנגדיהם ביהודה – הכהונה הגדולה והפוליס אנטיוכיה

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה א

הכהונה הגדולה מובילה מהלך של העמקת ההתיוונות ביהודה: הניסיון להקים את הפוליס "אנטיוכיה"בירושלים.

במסגרת המאבק בין המתייוונים למתנגדיהם ביהודה חלו מספר תמורות הקשורות בכהונה הגדולה ובראשן מינויו של יאסון לכהן הגדול.

ביטויי ההתייוונות ברפורמות של יאסון: יאסון מנצל את היעדרותו של אחיו חוניו ה-3 הכוהן הגדול מיהודה ומצליח להדיחו מתפקידו. יאסון פונה לאנטיוכוס ה-4 אפיפנס  והוא ממנה אותו במקום אחיו, חוניו ה-3. יאסון מבטיח למלך, אנטיוכוס אפיפנס שישלם מיסים גבוהים יותר מאחיו, בתמורה למינויו ככוהן גדול. על ידי מעשה זה קנה יאסון את משרת הכוהן הגדול בכסף.

יאסון פוגע במסורת על ידי קניית משרת הכוהן הגדול והפיכתה למשרה פקידותית. במעשה זה מתערב מלך נוכרי במינוי הדתי הגבוה ביותר במדינה, משרת הכוהן הגדול. המלך מדיח את הכוהן הגדול שהתמנה לתפקיד זה לכול חייו ועבר בירושה מאב לבן. על ידי מעשה זה פגע המלך במסורת שיוחסה לה קדושה. המלך מינה במקום הכוהן הגדול אדם אחר-יאסון שהיה למעשה מתייוון.

אנטיוכוס אפיפנס התייחס למינוי כפעולה שתטיב עם ממלכותו ושיקוליו היו:

* שיקול כספי – על ידי קניית המשרה הוא יקבל כסף שנועד לעבור לקופת המדינה.

* שיקול מדיני – המלך, אנטיוכוס אפיפנס הניח כי על ידי כך יאסון יהיה נאמן לו.

* שיקול תרבותי – יאסון היה מתייוון ועל ידי כך ניתן להעמיק את תהליך ההתייוונות ביהודה.

יאסון מחליט להפוך את ירושלים לפוליס ולקבל זכויות פוליס. הוא קרא לירושלים בשם "אנטיוכיה". בפעולה זו יכול היה יאסון לקבוע מי מבין תושבי העיר יהיו אזרחי הפוליס. כנראה, שיאסון קיבל את משפחות האצולה בירושלים ומתייוונים כאזרחי הפוליס. הוא הקים מוסדות הלניסטיים: אפביון, גימנסיון ועריכת תחרויות ספורט בירושלים. לימוד התרבות ההלניסטית על ידי המעמדות העליונים. חקיקה הלניסטית לצד "חוקי האבות". העברת מערכת החוק והמשפט מהכהונה והסופרים לידי הגרוסיה (מועצת זקנים) והמעמדות העליונים.

יאסון הקים פוליס בירושלים כדי לחזק את מעמד המתייוונים. המתייוונים נחשבו כאזרחי הפוליס, השתתפו בניהול העיר, ביססו את מעמדם החברתי והכלכלי והעמיקו את תהליך ההלניסטי של ארץ ישראל.

מבחינה דתית – עבודת המקדש המשיכה להתקיים כסדרה. אבל, על פי המקורות חל שינוי בירושלים וכוהנים עזבו את עבודת הקורבנות והשתתפו במשחקים בגימנסיון ומרכז החיים היהודי עבר מן המקדש למוסדות הפוליס השונים.

לאחר 3 שנים בהם שירת יאסון ככוהן גדול הדיחו המלך אנטיוכוס אפיפנס ומינה במקומו את מנלאוס. מנלאוס היה שייך למשפחת הכוהנים, אלך לא למשפחתו של הכוהן הגדול. מנלאוס הציע לאנטיוכוס סכומי כסף גדולים יותר מהצעתו של יאסון.

פעולה זו של מנלאוס מבטאת את ההידרדרות במעמד הכהונה הגדולה. תפקיד הנקנה בכסף ולא עובר בירושה מאב לבן.

נח לא לבד: סיפור המבול בתרבויות שונות

מה אפשר ללמוד מקיומם של גרסאות שונות לסיפור המבול בתרבויות שונות? האם השכיחות של מיתוס המבול מלמדת על אירוע קדום או על משהו על התרבות שלנו?

שפרה ופועה מורדות בפרעה וגם בעמרם

מי היו שפרה ופועה כוכבות שמות פרק א'? מה משמעויות השמות שלהן וכיצד הן קראו תיגר (פמיניסטי) גם על המלך פרעה וגם על הבעל/אבא עמרם.

עוד דברים מעניינים: