לאחר חורבן בית המקדש השני נוצרה בחברה היהודית אווירה של ייאוש ומשבר. יהודים רבים ברחו, נהרגו, או נלקחו בשבי. חורבן בית המקדש הביא להעלמותו של מרכז האומה בבת אחת. יחד עם חורבן בית המקדש השני נחרבו מוסדות ההנהגה היהודית, הכהונה הגדולה, הפולחן הדתי והעלייה לרגל חדלו להתקיים. כל זה תרם לאווירה של ייאוש, משבר והלם שמצאו ביטוי ביצירות הספרותיות השונות, לדוג': הספר "חזון ברוך", ספר חיצוני שנכתב אחרי החורבן ובו קריאה לעם היהודי לא לזרוע את השדות, לא להינשא ולא להוליד ילדים, שכן בלי בית המקדש אין שום תכלית לקיומו של העם היהודי. בי-ם, העיר המרכזית ביהודה, התיישבו נוכרים, הוצב בה לגיון רומי והתקיימה בה עבודה אלילית.
עקב המשבר שנוצר בעקבות חורבן בית המקדש השני נשקפה סכנה לחברה היהודית:
- עקב המצב הכלכלי-חברתי לאחר החורבן נוצרה סכנת עזיבת יהודים את ארץ ישראל.
- התרסה נגד האל: דור שלם אחרי החרבן נעלם, י-ם חרבה ואילו רומא הרשעה- פורחת. מדוע צריך להמשיך באמונה באל? הם מבקשים מהאל שיבדוק את עוונותיהם של הרומאים מול היהודים וטוענים שעוונותיהם של הרומאים גדולים יותר.
- הסתר פנים: ניצבה "חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמיים", מתוך מסכת ברכות. חורבנו של בית המקדש השני נתפס כעונש על הפילוג והחטאים הרבים של העם היהודי.
- משבר: העם הרגיש חלוש ותלוש, זאת משום שלא היה במה להיאחז. כל החיים סבבו סביב בית המקדש: הקרבת קרבנות כאמצעי הודיה או כפרה. משרת הכהנים התבטלה ופסקה פעילותה של הסנהדרין. י-ם. העיר המרכזית ביהודה, יושבה בנוכרים, הבתים הנטושים נלקחו ע"י הרומאים. בי-ם הוצב חיל מצב רומי. עבודה זרה בי-ם. נוצר חשש שהעם היהודי יתפורר ויתבולל.
- סכנה- טיפוח ציפיות משיחיות: אם אין מקום של קדושה אז לאן נפנה. צריך לקום סדר חדש: תבוא גאולה- גישה של משיחיות. חשש שיהודים יעדיפו ללכת בדרך החדשה שהציעה הנצרות או יצטרפו לכתות שבחרו בניתוק ופרישה מחיי היומיום.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / בין ייאוש לבנייה: מירושלים ליבנה
