עקרון הכרעת הרוב – סיכום

סיכומים באזרחות: עקרונות המשטר הדמוקרטי: עקרון הכרעת הרוב

עקרון מרכזי  מבין עקרונות המשטר הדמוקרטי הוא עקרון הכרעת הרוב. מאחר והחברה המודרנית הדמוקרטית היא חברה פלורלסיטית ומגוונת המורכבת מפרטים או קבוצות בעלי אינטרסים ודעות שונים החיים בכפיפה אחת, ומאחר ומטרת הדמוקרטיה היא לאפשר לכל אדם ולכל קבוצה לחיות ביחד למרות חילוקי דעות וניגודי אינטרסים, עקרונות המשטר הדמוקרטי קובעים כי כל מי שיש לו אזרחות של המדינה יכול לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות בה. הדרך שבה עקרון זה מיושם הוא דרך עקרון הכרעת הרוב, שקובע כי רצונם של מרבית בעלי האזרחות במדינה הוא שיכריע.

עקרון הכרעת הרוב קובע כי ההחלטות במדינה מתקבלות על ידי מרבית האזרחים ולא על ידי אדם בודד או קבוצה אחת. עיקרון זה קובע כי ההחלטות שיתקבלו לא יבואו על חשבון זכויות המיעוט שזכויותיו לחיות את חייו על פי השקפת עולמו ישמרו במסגרת עקרונות היסוד של המדינה הדמוקרטית (המנעות ממה שקרוי "עריצות הרוב").

נימוקים לטובת עקרון הכרעת הרוב במסגרת עקרונות המשטר הדמוקרטי:

–          החלטת הרוב היא ההחלטה הקרובה ביותר להחלטה של כלל עם.

–          עקרון החלטת הרוב בו מתקבלות החלטות בתהליך דמוקרטי מבטיח את יציבותו של השלטון.

–          "אחדות דעים איננה אפשרית, שלטון של מיעוט כהסדר לא יכול להתקבל. אם נדחה את עקרון הרוב האפשרות היא אנרכיה או עריצות" (אברהם לינקולן).

מה שחשוב להבין לגבי עקרון הכרעת הרוב הוא כי על פי רוב אין במדינה דמוקרטית רוב קובע בכל נושא ועניין (שכן רוב כזה לא היה מאפשר את חילופי השלטון), ומרבית התחומים הרוב הוא תלוי נסיבות ותלוי נושא. כך הרוב והמיעוט מתחלפים על פני הזמן ועל פני סוגיות שונות וכך מתאפשרים גם חילופי שלטון. למשל: כיום (2011) הכרעת הרוב בנושאים מדיניים נוטה לימין המפה הפוליטית, אך הכרעת הרוב בנושאים חברתיים-כלכליים נוטה לשמאל.

יחסי רוב-מיעוט

עקרון הכרעת הרוב קובע כי במשטר הדמוקרטי המיעוט צריך לקבל על עצמו את הכרעת הרוב גם כאשר ההחלטות שמתקבלות מנוגדות להשקפת העולם והרצון שלו. המיעוט מקבל את עקרון הכרעת הרוב מכיוון שהוא קובע כי כאשר הדברים ישתנו והוא יהיה הרוב החלטותיו יתקבלו גם הן. עקרון ההסכמיות בא כאן לידי ביטוי בכך שדרך הכרעת הרוב מסכימים על כללי המשחק של הדמוקרטיה, ומבטיחים כי המדינה תוכל לתפקד וכי איש לא יפנה לאמצעים אנטי-דמוקרטיים (כמו שימוש באלימות) בכדי לכפות את רצונו על השאר.

עקרון הכרעת הרוב וחובת הציות של המיעוט להחלטות שהתקבלו על ידי הרוב מתקיימים כל עוד הרוב שומר בעצמו על כללי המשחק ועל עקרונות המשטר הדמוקרטי – כללים הקובעים כי הרוב לא ינצל לרעה את כוחו בכדי לשלול מהמיעוט את זכותיו ואת הסיכוי להפוך בעצמו לרוב. כאשר הרוב מפר את המחוייבות הזו (למשל: מבטל בחירות, אוסר על חופש ההתארגנות, חופש הביטוי או חופש ההפגנה) הוא פועל בעריצות ולמעשה מבטל את הדמוקרטיה (כפי שקרה בגרמניה הנאצית שם נבחרו הנאצים בבחירות דמוקרטיות אך לאחר מכן למעשה ביטלו את הדמוקרטיה). במצב כזה המיעוט כבר אינו מחויב לציית לחוק והוא יכול להתמרד.

בדמוקרטיה אין הכרח שהממשלה תהנה בכל רגע מתמיכת הרוב (ייתכן והיא איבדה את התמיכה בה לאחר שנבחרה)  אך כן יש חובה שתינתן ההזדמנות להחליף אותה אחת לכמה שנים באמצעות בחירות.

עקרון הכרעת הרוב הוא תנאי הכרחי בעבור משטר דמוקרטי יציב אך הוא אינו תנאי מספיק בעבור דמוקרטיה. יחד עם עיקרון זה חייבים להתקיים עקרונות המשטר הדמוקרטי האחרים כמו עקרון הפלורליזם, עקרון הסובלנות, עקרון ההסכמיות ועוד.

ביטויים של עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה

עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה בא לידי ביטוי במספר דרכים: באופן שבו מוכרעות הבחירות לשלטון, בהצבעות בפרלמנט, בתהליך קבלת ההחלטות על ידי ההמשלה, בפסיקות של בתי המשפט ובארגונים ומוסדות של המדינה המתנהלים על פי עקרונות המשטר הדמוקרטי.

קבלת החלטה על פי הכרעת הרוב מתקיימת בכמה דרכים:

רוב רגיל – קבלת ההחלטה על פי מספר הקולות הרב היותר של אנשים שלקחו חלק בהצבעה.

רוב מוחלט – קבלת ההחלטה רק אם תמכו בה למעלה מ-50% מהמצביעים.

בחלק משיטות הבחירה הכרעת הרוב אינה בהכרח הרוב של הבוחרים במדינה, בשיטת הבחירות היחסית הרוב הוא מבין כלל הבוחרים,, אך בשיטת בחירות אזורית-רובית ההכרעה נקבעת על ידי הבחירה בכל אזור, וייתכן מצב בו אדם או מפלגה מקבלים את מרבית הקולות במדינה אך לא את מרבית אזורי הבחירה ומפסידים.

חזרה אל: סיכומים באזרחות לבגרות

חשוב לדעת: עקרון הכרעת הרוב וזכויות פרט ומיעוט

עקרון שלטון החוק מול הכרעת הרוב

ראו גם:

מה אומר (ומה לא אומר) עקרון שלטון העם בדמוקרטיה

להעמיק זה לדעת טוב יותר:

ועוד מלא דברים מעניינים:

עוד דברים מעניינים: