הפרדת הרשויות בישראל: פיזור העוצמה, איזונים ובלמים
בכל מדינה דמוקרטית הפועלת על פי עקרונות המשטר הדמוקרטי ישנן שלוש רשויות שלטוניות שבניהן מתייקמת הפרדת רשויות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. כל הרשויות כפופות לחוק והסמכות והתפקיד שלהם קבועים בחוקי היסוד.
הרשות המחוקקת
הכנסת היא הרשות המחוקקת במדינת ישראל. היא קובעת את חוקי המדינה המנחים את פעולתה. הכנסת היא מקור סמכותה של הממשלה ובכוחה של הכנסת להפיל את הממשלה ולכן יש לה עליונות חוקים עליה.
הרשות המבצעת
הממשלה היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל. היא זו שקובעת מדיניות ומוציאה אותה לפעול ואחראית ליישום החוקים של הרשות המחוקקת.
הרשות השופטת
הרשות השופטת היא מערכת בתי המשפט בישראל אליה פונים לקבלת הכרעה בסכסוכים בין אזרחים, בין אזרחים למדינה ובמקרים של עבירות על החוק. הרשות השופטת אחראית על פירוש החוקים של הרשות המחוקקת וחריצת דין על פיהם.
הרשות השופטת אחראית על שמירת עקרון שלטון החוק במדינה, ופיקוח על חוקיות הפעולות של רשויות השלטון השונות. פעילות זו מיועדת לשמור על עקרונות המשטר הדמוקרטי ולהבטיח את זכויות האדם והאזרח במדינה.
בין שלוש רשויות השלטון: עירוב סמכויות
עקרון הפרדת הרשויות מבטיח את פיזורה של העוצמה בין רשויות השלטון השונות. הפרדת רשויות מונעת את הצטברותו של כוח גדול מידי בידי ידיים מעטות, היא ומנעת עריצות ושריריות של השלטון ומבטיחה הגנה על עקרונות המשטר הדמוקרטי וכן זכויות האדם והאזרח. הפרדת רשויות באה לידי ביטוי במערכת איזונים ובלמים שקובעת את היחסים בין הרשוית השונות. על עקרון הפרדת הרשויות לכל רשות שלטונית ישנה סמכות גדולה אך לא מוחלטת ובלעדית בתחום שלה, דהיינו עירוב סמכויות.
דוגמאות לפעולת עקרון הפרדת הרשויות:
על פי עקרון הפרדת הרשויות הכנסת היא הסמכות המחוקקת חוקים במדינה. אולם בפועל למעלה ממחצית החוקים הם יוזמות חקיקה של הממשלה מכיוון שלה נתונה תמיכתם של מרבית חברי הכנסת שהם חלק מהקואליציה והממשלה יכולה לגרום לחוק לעבור או לחילופין למנוע מחוקים אחרים להתקבל.
במסגרת הפרדת הרשויות יש לרשות השופטת גם יכולת לעסוק בחקיקה, חקיקה שיפוטית, במקרים שבהם אין חוק מוגדר מתאים. החקיקה השיפוטית מתבצעת על ידי תקדימים של פסקי דין בתחומים שונים. החקיקה השיפוטית יכולה להנחות את פעולות השלטון ולהגביל אותן אך אין בה סמכות לבטל או למנוע חוק אלא אם כן הוא עומד בניגוד לחוקי היסוד של המדינה או מנוגד לעקרונות המשטר
הממשלה מצידה מיישמת את המדיניות והחוקים ויש לה יכולת לחוקק חוקים ביצועיים שונים. גם לרשות השופטת יש סמכויות מנהליות ביצועיות כמו למשל לחייב בכוח אדם שאינו מקיים את החלטת בית המשפט דרך מנגנון ההוצאה לפועל.
על פי עקרון הפרדת הרשויות הסמכות השיפוטית מצויה בידי הרשות השופטת. אך גם לכנסת ישנה סמכות שיפטוית והיא יכולה לשפוט את נשיא המדינה והיועץ המשפטי לממשלה וכן לקבל החלטה על הסרת חסינות של חבר כנסת או השעיה שלו. לממשלה יש סמכות שיפוטית במסגרת "המשפט המנהלי" – בתי דיון מיוחדים בתחומי מיסים, חברה, בתי דין צבאיים ובתי דין משמעתיים של עובדי המדינה. בתי דין אלא שופטים ביחסים שבין האזרח והרשויות וניתן לערער על ההחלטה שלהם לבית המשפט העליון.
הפרדת הרשויות בישראל: פיזור העוצמה, איזונים ובלמים
חשיבות עצמאות מערכת המשפט לדמוקרטיה
קראו גם על הסכנות בפגיעה בעצמאות מערכת המשפט – דוגמאות
