מעמד ראש הממשלה
ראש הממשלה הוא ראשון בין שווים בממשלה. החלטות הממשלה מתקבלות על פי העיקרון שר אחד קול אחד. ראש הממשלה אינו רשאי לחלק או לשנות תפקידים לשרים ללא תמיכת הממשלה. עם זאת חוק יסוד הממשלה מקנה לו סמכות לפטר שרים. מעמדו של ראש הממשלה מול שריו מתבסס על שליטתו בשירותי הביטחון שכפופים לו.
- לרוה"מ יש סמכות לנהל את ישיבות הממשלה ולקבוע את סדר יומה .
- לרוה"מ סמכות לכנס ישיבות ממשלה נוספות מעבר לישיבת הממשלה השבועית הקבועה .
- רוה"מ יכול לפטר שר ללא צורך באישור הכנסת
- לרוה"מ יש יועצים בתחומים שונים והוא אחראי על גופים ממשלתיים כמו השב"כ והמוסד אשר כפופים ישירות לסמכותו .
- רוה"מ יכול לפזר את הכנסת ולקבוע בחירות חדשות בתנאי שקיבל את אישורו של נשיא המדינה .החלטה כזו גורמת להתפטרותו של רוה"מ . הכנסת יכולה להציע תוך 21 יום מועמד חלופי לראשות הממשלה מבין חברי הכנסת (מלבד רוה"מ שהתפטר) ובכך למנוע את פיזור הכנסת .
סמכויות הממשלה :
- קביעת מדיניות וביצועה – חוק יסוד הממשלה . לממשלה יש סמכויות לנהל את המדינה בנושאי כלכלה וחברה, מניעת פערים חבריים וטיפול בהם. כך מוסמכת הממשלה להכריז על מלחמה, לחתום על הסכמי שלום, לשנות גבולות, לכונן יחסים דיפלומטיים ועוד. לפי חוק יסוד הממשלה, הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת על רשות אחרת עפ"י חוק.
- קביעת תקנות (חקיקת משנה) – הכנסת מחוקקת חוקים באמצעות חקיקה ראשית והממשלה קובעת תקנות שמפרטות את הדרך המפורטת ליישומם. על התקנות יש מגבלה שאסור להם לסתור את החוק ולכן התקנות מקבלות אישור של אחת מוועדות הכנסת שהתקנה מתייחסת אליה, ובנוסף כפופות לביקורת שיפוטית של הבג"ץ.
- תקנות לשעת חירום– תקנות אלו לא בוטלו עד היום כך שהמדינה עדיין נתונה במצב חירום. תקנות אלו מאפשרות לממשלה להתקין תקנות בענייני הגנת המדינה, בטחון הציבור, אספקה ושירותים חיוניים, ללא אישורה של הכנסת.
זכות זו הוענקה לממשלה ע"י הכנסת החוק יסוד הממשלה וזאת משום שהבינה שבשעת חירום צריך לפעול מנגנון חקיקה שיבטיח את העניינים החיוניים במהירות וביעילות.
על סמכות הממשלה לתקן תקנות לשעת חירום מוטלות הגבלות אחדות :
– תוקפן הוא לשלושה חודשים וניתן להאריכן רק ע"י הרשות המחוקקת – הכנסת .
– לא ניתן לתקן תקנה שיכולה להפסיק את עבודת הכנסת או לפגוע בסמכותה .
– במסגרת תקנות שעת חירום הממשלה יכולה לשנות כל חוק או להפקיע אותו זמנית אלא אם יש הוראה אחרת בחוק אולם כיום יש חוקים רגילים וחוקי יסוד המוגנים מפני תקנות שעת חירום.
- תקנות הגנה(שעת חירום 1945) – תקנות ההגנה נקבעו במסגרת המנדט הבריטי בא"י ולא במסגרת המדינה . מדובר בחוקים שנחקקו ע"י המנדט הבריטי במטרה להעניק לשלטונם סמכות רחבה להיאבק במחתרות . עם קום המדינה תקנות אלו לא בוטלו . המשמעות היא שיש לממשלה סמכויות רבות לצרכי ביטחון . שר הביטחון יכול בשנה תקנות ההגנה להגביל את חופש התנועה של אדם , לסגור אזורים , למנוע את חופש ההתאגדות של קבוצה במדינה , להטיל צנזורה על עיתונים ומכתבים ולבצע מעצר כנגד אדם מבלי שהועמד לדין והורשע .
מספר הגבלות שהוטלו על תקנות ההגנה במטרה לאזן בין צרכי הביטחון לבין קיום הדמוקרטיה :
– הסמכות למעצר נתונה רק לשר הביטחון ולא לרמטכ"ל (הרמטכ"ל יכול לעצור אדם רק ל48 שעות).
– ישנה ביקורת משפטית על הצו והוא מובא לאישור של נשיא ביה"מש המחוזי העליון וניתן לערער על החלטתו לביה"מש העליון .
– תקופת המעצר המנהלי מוגבלת ל6 חודשים וניתן להאריכה רק באישור בית המשפט .
אחריות ממשלתית לעומת אחריות מיניסטריאלית
אחריות ממשלתית – האחריות המשותפת שבה נושאת הממשלה כולה להחלטות ופעולות שקיבלה וביצעה כגוף אחד. הממשלה מדברת בקול אחד, כאשר שר מתנגד להחלטה ממשלתית הוא יכול להיאבק בה בתוך הממשלה עד שתתקבל החלטה, ברגע שהתקבלה הוא חייב לקבלה או להתפטר, וזאת כדי להופיע כגוף אחד כלפי פנים וכלפי חוץ.
אחריות מיניסטריאלית– מוטלת על כל שר מתוקף העובדה שהוא ממונה על משרד. האחריות כוללת הן אחריות למחדל שנגרם כתוצאה ישירה מהוראותיו של השר והן על דברים שהשר לא היה מודע להם או נעשו בניגוד להוראותיו.שר שבמשרדו בוצע מחדל צריך מבחינה מוסרית להתפטר ולשאת באחריות המיניסטריאלית. על פי חוק יסוד הממשלה רשאי ראש הממשלה לפטר שר מתפקידו במידה שהוא מוצא כי השר אינו מתאים לתפקיד או נושא באחריות מיניסטריאלית למחדש
היועץ המשפטי לממשלה:
משמש כראש התביעה הכללית ומייצג את המדינה בפני בית המשפט. היועץ מתמנה ע"י הממשלה והיא מוסמכת להעבירו מתפקידו.דעותיו והחלטותיו אינן כפופות להחלטות הממשלה. היועץ המשפטי לא מקבל הוראות והחלטותיו אינן כפופות להחלטות הממשלה. הוא לא מקבל הוראות מהממשלה וכל החלטותיו הן עצמאיות.
למרות חשיבות תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה אין עדיין חוק שמגדיר את סמכויותיו של היוהמ"ש וגם לא את אופן מינויו או הפסקת תפקידו.תפקידיו הם:
- ייעוץ לממשלה בתחום המשפטי – מנחה את הממשלה ומייעץ לה בכך הוא בעצם אחראי על יישום שלטון החוק במובן המהותי במשרדי הממשלה . בודק האם הצעות חוק ופעולות של ממשלה הן ראויות .
- ייצוג המדינה בפני בית המשפט – מייעץ את המדינה במקרים שבהם המדינה מגישה כתבי אישום נגד אזרחים שעברו על החוק או במקרים שבהם מוגשות נגד המדינה תביעות .
- החלטה על העמדה לדין.
העיקרון שמנחה את היועץ המשפטי לממשלה הוא האינטרס הציבורי . בסמכותו להחליט האם יש או אין עניין ציבורי להעמיד אדם לדין פלילי . הוא יכול להורות על אי הגשת כתב אישום במקרה של חוסר עניין לציבור או להפך , להורות על כתב אישום כאשר יש לדעתו אינטרס ציבורי בהעמדה לדין .
הסיכום להלן הינו חלק מאסופת הסיכומים באזרחות
ראו גם: סמכויות ואחריות הממשלה, הרשות המבצעת