עקרון שלטון העם הוא אחד מעקרונות המשטר הדמוקרטי החשובים והמרכזיים בדמוקרטיה ואחד מעמודי היסוד של קיומה. מקורו של עקרון שלטון האם ברעיון האמנה החברתית של ז'אן ז'אק רוסו שעל פיו המדינה קמה על ידי העם ובעבורו. בהגדרתו עקרון שלטון העם הוא ביטוי לריבונות של העם על המדינה ולהיותו מקור הסמכות במדינה ומקור הלגיטימציה לכל שלטון. (ראו גם: שלטון העם – הגדרה).
עקרון שלטון העם יכול לבוא עקרונית לידי ביטוי באחת משתי דרכים – דמוקרטיה עקיפה ודמקורטיה ישירה. הדמוקרטיה האתונאית באתונה הקלאסית בתקופת יוון העתיקה הייתה למשל דמוקרטיה ישירה. כל העם היה שותף פעיל בתהליכי קבלת החלטות. לכל אחד מהאזרחים של אתונה הייתה זכות להשתתף באופן פעיל בכל היבטי החיים הפוליטיים של אתונה. מוסדות אלו כללו את אספת העם, מועצת העם, בתי המשפט ועוד. לעומת זאת, הדמוקרטיה המודרנית היא דמוקרטיה ייצוגית או דמוקרטיה עקיפה. בדמוקרטיה ייצוגית המדינה אינה מנוהלת על ידי העם באופן ישיר אלא על ידי נציגים נבחרים בפרלמנט, הממשלה ומוסד הנשיאות.
הסיבות להנהגת דמוקרטיה עקיפה בתקופה המודרנית:
1. במדינות המודרניות יש הרבה אנשים, מה שאינו מאפשר את כינוסם והשתתפותם הפעילה בניהול המדינה מבחינה טכנית.
2. טוענים כי לאזרחים אין את הידע, המומחיות והפנאי בכדי לקבל החלטות מושכלות וכי רוב האזרחים אינם מבינים את המורכבויות של ניהול המדינה ואת טיבה של המערכת הפוליטית.
מנגד טוענים יותר ויותר בימינו כי הטכנולוגיה כיום (בעיקר האינטרנט) כבר כן מאפשרת מבחינה טכנית ביטוי טוב יותר ואמיתי יותר של עקרון שלטון העם ואת כינונה של דמוקרטיה ישירה. כמו כן הטיעון של מומחיות הוא קצת מגוחך נוכח כמה מהדמויות שתופסות מושבים בפרלמנטים. לפי גישה זו, דמוקרטיה ייצוגית שקולה לזכותו של אדם לעשות "לייק" בפייסבוק רק אחת לארבע שנים.
עקרון שלטון העם במדינות הדמוקרטיות המודרניות מתבטא בצורות ממשל ייצוגיות שונות:
ממשל פרלמנטרי – ממשל פרלמנטרי מאפיין את רוב המדינות הדמוקרטיות המודרנית (כמו ישראל). בשיטה זו העם בוחר את נציגיו לבית הנבחרים שמשמש בתור רשות מחוקקת. מתוך הפרלמנט נבחרת ממשלה שהיא הרשות המבצעת וזקוקה לאמונם של חברי הפרלמנט בכדי לתפקד. הפרלמנט בוחר את הממשלה ויכול גם להפיל אותה על ידי הצעת אי אמון. נפילת ממשל מביאה לבחירות חדשות.
ממשל נשיאותי – בממשל נשיאותי העם בוחר את האדם שיעמוד בראש המדינה וינהל את הרשות המבצעת. בשיטה כזו הנשיא ממנה את הממשלה לא מקרב חברי הפרלמנט אך צריך לקבל את אישורו של בית הנבחרים למינויים. במקביל לבחירות לנשיא העם בוחר גם את הנציגים שלו לבית או בתי הנבחרים שמהווים את הרשות המחוקקת. לבית הנבחרים ישנן סמכויות רבות המגבילות את כוחו של הנשיא. משטר נשיאותי מונהג בארצות הברית.
משאל עם כביטוי לעקרון שלטון העם
משאל עם הוא דרך לקיים דמוקרטיה ישירה במסגרת של שיטת הדמוקרטיה העקיפה על ידי הפניית שאלות מסוימות להכרעת העם. בשיטה זו לא הנציגים הנבחרים הם שמחליטים על הסוגיה אלא כלל העם דרך משאל שנערך כמו בחירות כלליות. דמוקרטיות מתקדמות כמו שוויץ, דנמרק, אוסטרליה וניו-זילנד מרבות להשתמש במשאלי עם. זהו ביטוי של דמוקרטיה ישירה ומעורבות של האזרחים בניהול המדינה.
היתרון של משאל עם הם ביטוי ישיר של עקרון שלטון העם. מאידך נטען כי משאל עם פוגע בסמכויות של הפרלמנט הנבחר בכוחם של חברי הפרלמנט והוא מהווה סוג של הבעת אי אמון במוסדות הנבחרים. יתרון נוסף של משאל עם הוא שכך ניתן להגיע להכרעה בנושאים רגישים ולמנוע מחלוקות ופילוג בעם. מאידך הוא גם יכול ללבות מחלוקות ולפלג את העם. ישנה גם סכנה של פשטנות מכיוון שמשאל עם הוא משאל של כן או לא ואינו מאפשר מורכבות. יתרון נוסף של משאל עם הוא שבכך ניתנת לשלטון לגיטימציה והצדקה לביצוע של מדינות.
את ביטויו של עקרון שלטון העם בדמוקרטיה של ניתן לתאר על ידי מבנה של פרמידה. ככל שעולים בפרמידה ישנם פחות אנשים עם יותר כוח ויכולת להשפיע אל קבלת ההחלטות ודרכה של המדינה. בקודקוד של הפרמידה נמצא מספר קטן מאוד של אנשים שלהם מרבית הכוח והעוצמה להכריע לגבי גורלם של כל השאר. גישות מתקדמות של ימינו גורסות כי הגיע הזמן להשטיח את הפרמידה הזו. לשם כך יש למנוע את ריכוזו של כוח רב בידי מעט אנשים ולאפשר לכמה שיותר אנשים שותפות אמיתית בהנהגת המדינה וביטוי אמיתי של עקרון שלטון העם.
סיכום באזרחות: עקרונות המשטר הדמוקרטי – עקרון שלטון העם
