סיכומים באזרחות לבגרות: המשטר ורשויות השלטון בישראל: הרשות המבצעת – הממשלה
הממשלה היא הרשות המבצעת במדינה. הממשלה בנויה מראש ממשלה, משנה לרה"מ ושרים המופקדים על תחומים שונים (חינוך, ביטחון, חוץ וכו')
בתור רשות מבצעת לממשלה ישנם שלוש מערכות:
הממשלה – גוף בו כל השרים וראש הממשלה פועלים כקולקטיב.
השרים – בעלי תפקידים שלכל אחד מהם יש משרד, אחריות ואוטונומיה בתחום שלו.
המנגנון הממשלתי – המשרדים השונים של הממשלה הכפופים לה דרך כל אחד מהשרים, חברות ממשלתיות וגופים שונים השייכים לממשלה או לרשויות המקומיות.
המנגנון הממשלתי הוא זה שמוציא לפועל את המדיניות של הממשלה וההחלטות שלה וכן את חוקי הכנסת. זוהי מערכת בירוקרטית של פקידות שתפקידה ביצוע מקצועי של מדיניות הממשלה וייעוץ לה.
לממשלה יש סמכות לקבל שורה של החלטות בתחומי המדיניות והמהלכים השונים במדינה כמו יציאה למלחמה, חתימה על הסכם שלום או ביצוע פעולות כלכליות שונות.
כינון הממשלה והרכבתה
הממשלה מורכבת מראש הממשלה והשרים השונים. חלה חובה על ראש הממשלה להיות חבר כנסת נבחר וכן כי לפחות חצי מהשרים בממשלה יהיו אף הם חברי כנסת. סגני שרים חייבים תמיד להיות חברי כנסת.
לאחר תוצאות הבחירות מזמן נשיא המדינה את נציגי כל הסיעות שמצביעות על המועמד שלהן לתפקיד ראש הממשלה. לאחר מכן מטיל הנשיא את תפקיד הרכבת הממשלה על המועמד בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להצליח במשימה (לרוב, אך לא תמיד, זה העומד בראש הרשימה שקיבלה הכי הרבה קולות).
האדם הנבחר פותח במשא ומתן עם הסיעות השונות על מנת להשיג רוב בכנסת וליצור קואליציה שתתמוך בממשלה. לאחר הרכבת הממשלה הכנסת מתבקשת לאשר אותה ולתת לא את אמונה.
שיטת הבחירות בישראל בנויה בצורה שמעודדת ריבוי מפלגות. מעולם לא קרה בישראל שמפלגה אחת זכתה ברוב המושבים בכנסת ולכן תמיד היו מורכבות הממשלות מקואליציה של מספר רשימות שונות שחברו יחדיו על ידי הסכמים קואליציוניים שהם הסכמים שנחתמים בין מפלגות ומבטיחים את תמיכתן של השותפות בקואליציה בממשלה מחד ואת יכולת ההשפעה הניתנת להן בתמורה (כמו תפקידי שרים או התחייבות למדיניות מסוימת) מאידך.
הסכמים קואליציוניים חייבים להיות גלויים לעיני הציבור בכדי להבטיח את זכותו לדעת ואת זכותם של חברי כנסת אחרים לדעת אילו הסכמים פוליטיים מחייבים כל אחד מן הצדדים. הסכם קואליציוני אינו הסכם משפטי ובית משפט אינו יכול לכפות את הציות לו. במצב של הפרת הסכם קואליציוני יכולה מפלגה לפרוש או לחילופין להיות מודחת מהממשלה.
פרישה של מפלגה מהקואליציה מצמצמת את כוחה ובמידה ובקואליציה נותרים פחות מ-61 חברי כנסת ניתן להפיל את הממשלה דרך הצבעת אי אמון וללכת לבחירות חדשות.
מפלגות לשון מאזניים – מפלגות לשון מאזניים הן מפלגות שפרישתן יכולה להביא לפירוק הממשלה. למפלגות כאלו לעיתים יש כוח גדול מכוחן הממשי בכנסת שניתן להן בידי הבוחרים, והן מנצלות את הכוח הזה בכדי להפעיל לחץ על הממשלה שצריכה את תמיכתן לשם אינטרסים שונים שלהן (לדוגמה: המפלגות החרדיות).
כל ראשי הממשלות של ישראל שואפים להקים קואליציה רחבה כלל האפשר שתורכב מלמעלה מ-61 חברי כנסת. קואליציה רחבה מחזקת את הלגיטימיות של הממשל, היא מרחביה את תחושת השותפות הלאומית מכיוון שהחברות בה מצליחות להגיע להסכמה בנוגע לנושאים שעל סדר היום. קואליציה רחבה שכוללת נציגים מקבוצות שונות על צירי השסעים בחברה הישראלית מבטאת רצון לגשר על השסעים הללו. כמו כן, קואליציה רחבה מקטינה את התלות של הממשלה במפלגות קטנות שיכולות להוות מפלגות לשון מאזניים וליצור כוח לא מאוזן. קואליציה רחבה מצמצת את גודלה של האופוזיציה ומקטינה את היכולת שלה להתנגד לפעולות הממשלה ובכך גם קל יותר להעביר חקיקה בכנסת. ולבסוף קואליציה רחבה מבטיחה את היציבות של הממשלה ויכולתה לתפקד באופן יציב.
ראה גם: סמכויות ואחריות הממשלה
סיכומים באזרחות לבגרות: המשטר ורשויות השלטון בישראל: הרשות המבצעת – הממשלה
