סיכום באזרחות: לאומיות אתנית

הגדרה: לאומיות אתנית היא צורת התארגנות לאומית שבה הזהות הקולקטיבית מבוססת בראש ובראשונה על מרכיבים אתניים משותפים – כגון מוצא, דת, תרבות, שפה, זיכרון היסטורי ולעיתים גם גזע. זוהי תפיסת לאומיות שבה ההשתייכות לקבוצה הלאומית אינה תלויה בהכרח באזרחות או בנאמנות פוליטית למדינה, אלא בעיקר בשייכות לקבוצת זהות אתנית מובחנת.

לאומיות אתנית מול לאומיות אזרחית

ההבחנה המרכזית היא בין לאומיות אתנית לבין לאומיות אזרחית (או פוליטית). בעוד שהאחרונה מבוססת על רעיון שוויון האזרחים – כלומר, כל מי שחי במסגרת של מדינה ומקבל את חוקיה ועקרונותיה נחשב שייך לאומה – הלאומיות האתנית אינה כוללת את כל תושבי המדינה כשווים, אלא נותנת מעמד מועדף לקבוצה האתנית הדומיננטית, הנתפסת כ"לב האומה".

לדוגמה:

• מדינת ישראל היא דוגמה ללאומיות מבוססת אתניות, המבוססת על העם היהודי כמכנה משותף תרבותי, היסטורי ודתית. גם יהודים שאינם אזרחי ישראל יכולים להיחשב חלק מהאומה (למשל לפי חוק השבות).

• לעומת זאת, ארצות הברית מייצגת מודל של לאומיות אזרחית, השואפת לכלול את כל אזרחיה ללא תלות במוצא או בשפה, תחת ערכים משותפים כמו חירות ושוויון.

וריאציה: לאומיות אתנית-תרבותית

כאשר הדגש בלאומיות מושם על מרכיבים תרבותיים כמו שפה, מסורות וזיכרון היסטורי משותף – ולאו דווקא על מוצא ביולוגי או דם – מדובר בלאומיות אתנית-תרבותית. זהו מודל רך יותר, אך עדיין כזה שמדיר בפועל קבוצות שלא שותפות למורשת הזו.

אתגרים במדינות רב-אתניות

אחת הבעיות המרכזיות של הלאומיות האתנית נעוצה בכך שכמעט אין מדינות הומוגניות אתנית באופן מוחלט. רבות ממדינות הלאום כוללות בתוכן מיעוטים אתניים משמעותיים. על כן, מודל של לאומיות אתנית מתקשה לממש את עצמו מבלי ליצור מתחים אתניים, אפליה, הדרה או חוסר שוויון.

במקרה הישראלי, הלאומיות האתנית היהודית נתקלת בקושי מעשי ומוסרי לאור נוכחותה של האוכלוסייה הערבית, המהווה מעל חמישית מהאזרחים. מצב זה מציב אתגר תמידי בין השאיפה להגדרה עצמית של הרוב לבין המחויבות הדמוקרטית לשוויון זכויות עבור כלל האזרחים.

מגמה עולמית?

יש הטוענים כי בעידן הגלובלי הנוכחי, אין עוד מדינות שאינן רב-אתניות. גם מדינות שהוגדרו במקור כמדינות לאום מובהקות (כמו יפן, הונגריה או פולין) כוללות כיום קבוצות מיעוט – מהגרים, פליטים, או קבוצות ילידיות – שהופכות את הרעיון של לאומיות מבוססת אתניות לבעייתי ואף מסוכן כאשר הוא מוביל ללאומנות, הדרה או גזענות.

לסיכום

לאומיות אתנית היא גישה עוצמתית לבניית זהות קולקטיבית אך גם טעונה, משום שהיא מבוססת על הבחנה אתנית שמובנית בה האפשרות להדרה של "האחר". בעולם רב-תרבותי ומגוון, שמירה על זהות אתנית יכולה להוות מקור לגאווה וללכידות, אך מחייבת זהירות והכרה בזכויותיהם של קבוצות אחרות החיות באותה מדינה.

לסיכום נוסף ראו מדינת לאום אתנית-תרבותית וכאן תוכלו ללמוד על היתרונות של מדינה רב-תרבותית.

לסיכומים מורחבים בנושא של סוגי לאומיות ראו סיכום באזרחות: לאום ומדינת לאום

סיכום זה הינו חלק ממאגר הסיכומים באזרחות לקראת בחינת הבגרות באזרחות.