עמוד זה אינו מעודכן! לסיכומים מעודכנים לבגרות בהיסטוריה בשנה"ל הנוכחית
–
שלום לכל הלומדים לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה א' במועד חורף תשע"ו 2016. בעמוד שלפניכם תמצאו ריכוז של חומרי לימוד, סיכומים ומידע לקראת בחינת הבגרות הקרובה בהיסטוריה. בקישורים שבעמוד זה תמצאו הפניות לכמעט כל החומר בהיסטוריה. לפני שאתם עושים שימוש בסיכומים והמידע שבעמוד אנא ודאו כי מדובר בחומר הלימוד הרלוונטי לבחינה שלכם, הסיכומים שלהן מבוססים על מסמך ההלימה של משרד החינוך בעבור שאלון 22115, היסטוריה חלק א'.
עשינו כל מאמץ כדי לספק סיכומים איכותיים ומדויקים של חומר הלימוד בהיסטוריה אך האחריות על השימוש בהם חלה על הלומד בלבד. מידע נוסף ניתן למצוא בעמוד הבגרות בהיסטוריה שלנו. למידע נוסף ונושאי לימוד אחרים תוכלו לפנות לעמוד בגרות חורף תשע"ו 2016. כאן תוכלו למצוא סיכומים ומידע בעבור הבגרות בהיסטוריה חלק ב' במועד חורף תשע"ו 2016 או לסיכומים מעודכנים בעבור בגרות בהיסטוריה א' קיץ תשע"ו 2016
הסיכומים והמידע לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה א' ניתנים לכם כאן באופן חופשי על מנת לסייע לכל מי שזקוק להם, הדבר היחיד שאנו מבקשים בתמורה הוא שתשתפו על מנת שגם אחרים יוכלו להנות מהם.
נושאי בחינת הבגרות וסיכומים (מיקוד)
להלן פירוט נושאי הלימוד וקישורים לסיכומים המבוססים על החומר לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה חלק א' במועד חורף 2016 כפי שפורסמו באתר מפמ"ר היסטוריה במשרד החינוך.
חלק א' ממדינת מקדש לעם הספר, בית-שני
פרק ראשון: יהודה בתקופה הפרסית
הצהרת כורש: תוכנה ומהימנותה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה.
- בניית בית המקדש השני והגורמים שעיכבו את תהליך הבנייה.
- בית- המקדש כמרכז החיים היהודיים: מרכז דתי, כלכלי וחברתי.
ג. עזרא ונחמיה
- עזרא הסופר, מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון: קשיים והישגים.
- נחמיה , מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו: קשיים והישגים.
- המחלוקת בשאלת הזהות היהודית : הגישה האוניברסלית מול הגישה הבדלנית
פרק רביעי: ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית המקדש
ג. דפוסי השלטון הרומאי בארץ ישראל ('מלך חסות' – הורדוס, הנציבים).
ד. הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בוויכוח על היציאה למלחמה ברומאים .
פרק חמישי: בין ייאוש לבניה: מירושלים ליבנה
א. רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה
- המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש והסכנות שנשקפו לחברה היהודית עקב משבר זה.
- בניית המרכז ביבנה : עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש, יצירת גורמים מלכדים חדשים: תקנות חדשות 'זכר לחורבן', בית-הכנסת, לימוד התורה והתפילה.
ערים וקהילות: חברה ותרבות בימי הביניים
סיכום מורחב וכל עמודי הסיכום אודות "ערים וקהילות: חברה ותרבות בימי הביניים"
- מבנה העיר המוסלמית ומוסדותיה המרכזיים. תושבי העיר: מעמדם המשפטי ודפוסי המגורים שלהם.
הקהילה היהודית בעיר המוסלמית
- המעמד המשפטי של היהודים בערים המוסלמיות.
- העיסוקים הכלכליים של היהודים בערים המוסלמיות.
העיר באירופה הנוצרית והקהילה היהודית בה
ראה סיכום מלא: העיר באירופה הנוצרית והקהילה היהודית בה
- המבנה החברתי בעיר: ניידות חברתית, משמעות המושג 'אזרח חופשי', מעמד הנשים בעיר.
- העיר כמרכז חינוכי-תרבותי (אוניברסיטאות) ומרכז כלכלי (גילדות, שווקים, ירידים, בנקים).
הקהילה היהודית בעיר הנוצרית
- המעמד המשפטי של היהודים בעיר הנוצרית
- מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית באירופה הנוצרית: מבנה ההנהגה, סמכויותיה ואמצעי האכיפה שהיו בידיה.
ד. עיר מדגימה: בגדד או פראג (סעיפים 1,2 או סעיפים 3,4)
1. העיר בגדד
מאפיינים של העיר בעולם המוסלמי בימי הביניים שבאו לידי ביטוי בעיר בגדד:
ד. חיי היום יום בבגדד (החלוקה לרבעים, סוגי הבתים, מעמדות, בעיית המים ודרכי התמודדות איתה)
- בגדד כמרכז כלכלי.
- ניהול העיר– מערכות השיפוט, הפיקוח והאכיפה בבגדד.
- בגדד כמרכז תרבותי של העולם המוסלמי במאות ה- 9 וה- 10 והביטויים לכך, תחומי הידע שפרחו בבגדד.
2. הקהילה היהודית בבגדד
ראה סיכום מורחב אודות הקהילה היהודית בבגדד
מאפיינים מחיי היהודים בעולם המוסלמי בימי הביניים כפי שבאו לידי ביטוי בחיי היהודים בבגדד:
- מוסדות ההנהגה העצמית של היהודים כביטוי לאוטונומיה יהודית: ראש הגולה, הגאונים תחומי פעילותם והשפעותיהם על היהודים בעולם המוסלמי.
- רס"ג – אישיותו הגותו ותרומתו להגות היהודית , דרכי ההתמודדות עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים, הפולמוסים בהם היה מעורב.
3. העיר פראג (אנו מתנצלים, בשלב זה אין לנו סיכומים בעבור פראג, מקווים להוסיפם בהמשך)
מאפיינים של העיר הנוצרית בימי הביניים שבאו לידי ביטוי בעיר פראג:
- א. הביטויים למרכזיותה של פראג בתחומים המדיני, הכלכלי והחינוכי-תרבותי.
4. הקהילה היהודית בפראג
מאפיינים מחיי היהודים באירופה הנוצרית שבאו לידי ביטוי בחיי היהודים בעיר פראג:
- א. היחס של השלטון המרכזי ושל תושבי פראג הנוצרים אל היהודים: המעמד המשפטי של יהודי פראג , הרקע לגירושים של יהודי העיר והסיבות להחזרתם.
- ב. מבנה הרובע היהודי בפראג ,
- הפעילות הכלכלית של יהודי פראג, "יהודי החצר".
- מבנה החברה היהודית בפראג: הקיטוב החברתי בקרב יהודי פראג, עזרה הדדית (פועלו של מרדכי מייזל).
ז. המהר"ל מפראג- אישיותו, הגותו ותרומתו להגות היהודית בימי הביניים, דרכי התמודדותו של המהר"ל עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים (המשמעות שהעניק המהר"ל לגורלם הפוליטי של היהודים ולדרך חייהם בגולה), ביקורתו על שיטות הלימוד והפסיקה המחייבת.
הלאומיות בישראל ובעמים – ראשית הדרך עד 1920
א. מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית ותנועת הלאומיות באירופה במאה ה-19
- מבוא להוראת נושא הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19 (המאפיינים של הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית).
- הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19.
- המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19.
- דפוסי הגשמה של תנועה לאומית אחת באירופה במאה ה-19: המצב המדיני, חברתי-כלכלי לפני תחילת המאבק הלאומי, הגבולות בהם חיו בני הלאום, מי שלט במדינה, מטרת המאבק והכוחות הפעילים שהניעו את המאבק, השלבים העיקריים במאבק, הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים בניהול המאבק, תוצאות המאבק, קווי הדמיון והשוני בין מאבק תנועה זו לדפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות.
ב. התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים
- הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית.
- פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה: 'מדינת היהודים', תכנית באזל, המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה, ניסיונותיו לקדם את קבלת הצ'ארטר, ויכוח אוגנדה.
- ב. הוויכוח בין הציונים על דמות החברה שעתידה לקום בארץ ישראל .
ג. דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ-ישראל
- פעולותיהם של הציונים בארץ-ישראל עד מלחמת העולם הראשונה: הסיבות לעלייה לארץ ישראל , קשיי העולים, מפת ההתיישבות, צורות התיישבות, מסגרות פוליטיות- חברתיות וביטחוניות, תרבות וחינוך,אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית.
ד. התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה
- עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה.
- הצהרת בלפור : תוכנה, הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים.
ה. השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה, במאה ה-19. נקודות דמיון ושוני.
הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות, המטרות, דפוסי הנהגה, הדרכים שננקטו לקידום מטרות התנועות הלאומיות, הקשיים שעמדו בדרכן.
שאלות לדוגמה ולתרגול
שאלות לדוגמה ניתן למצוא במאגר טפסי בגרויות עבר בהיסטוריה חלק א' כאן.
מועד בחינת הבגרות
מועד בחינת הבגרות בהיסטוריה חלק א' במועד חורף תשע"ו 2016 טרם פורסם נכון למועד כתיבת שורות אלו. פרטים נוספים בהמשך.
מבנה הבחינה
בחינת הבגרות בהיסטוריה חלק א' בנויה משני חלקים כאשר בכל חלק עונה הנבחן על 2 שאלות, סך הכל 4 שאלות
חלק א' – הלאומיות בישראל והעמים. החלק כולל שני פרקים ובכל אחד מהם שתי שאלות מהן בוחר הנבחן אחת בלבד. פרק אחד כולל קטעי מקור ואילו השני שאלות בלבד. 30 נק' לכל שאלה.
חלק ב' – כולל שני פרקים: 'ממדינת מקדש לעם הספר' או 'ערים וקהילות – חברה ותרבות בימי הביניים'. בחלק זה בוחר הנבחן לענות על 2 שאלות מתוך שלוש מאחד הפרקים. 20 נק' לכל שאלה. בפרק של 'ערים וקהילות' ניתן לבחור בין ערים מדגימות.
מידע נוסף תוכלו למצוא בעמוד הבגרות בהיסטוריה א' שלנו כאן באתר. לסיכומים ומיקודים של בחינות הבגרות בנושאים אחרים תוכלו לפנות לעמוד סיכומי מיקוד לבגרות.
