עזרא הסופר, עלייתו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון (סמכויות, פעולות, קשיים והישגים)
כ- 70 שנה לאחר שיבת ציון והצהרת כורש, מגיעה לארץ עלייה נוספת שבראשה עמד המנהיג הרוחני עזרא הסופר. 13 שנים לאחר מכן עולה נחמיה.
בתקופה זו שולט בפרס מלך אחר (ארתחשסתא). גם מלך זה נותן אישור לעלייה.
המניעים לעלייה הם :
א. מניע פוליטיים – המלך מעוניין לחזק את היסוד הנאמן לפרס בחלקים השונים באימפריה שהייתה נתונה במרידות רבות (המרידות בתוך האימפריה הפרסית החלישו אותה).
ב. כנראה, שבתקופה זו המשיכו הגעגועים לציון ויהודים רצו לחזור לארץ למרות ההשתלבות המוצלחת בבבל.
ג. כנאה שהיה צורך לחדש את ההתלהבות בנושא העלייה לארץ ישראל.
ד. לחזק את היישוב בארץ ישראל מבחינת כמות האוכלוסייה.
מטרות העלייה:
א. המשך בניית בית המקדש והחומה בירושלים.
ב. חיזוק היסוד הדתי, הפצת התורה והשלטת התורה כחוקת המדינה.
ג. מניעת נישואי תערובת
מיהו עזרא ומה מעמדו ?
עזרא בן שריה עולה עם קבוצות של אנשים ממעמד גבוה ובהם קבוצות של כוהניים ולווים. הוא עמד בראש העלייה. עזרא השתייך למשפחת כוהנים והיה "סופר".
"סופר" – בקיא בתורה או מעתיק ספרי תורה. תואר רשמי בעל מעמד ממלכתי באימפריה הפרסית.
סמכויותיו של עזרא:
* קיבל ממלך פרס רישיון להנהיג את שבי ציון, העם הכיר בו כסופר – גדול ובקיר בתורה.
* קיבל היתר ליישב את ירושלים ולהביא לבית המקדש כסף ומתנות תרומה ממלך פרס ומן היהודים בגולה.
* קיבל כתב זכויות (בכתב זכויות יש למעשה הכרה רשמית של השלטונות בסמכות חוקי התורה כחוקים של הישוב העצמאי) ,לפי כתב זה הותר לו :
א. למנות שופטים ודיינים שישפטו לפי חוקי התורה, להטיל מיסים, לפרסם , ללמד את חוקי הדת ולפקח על ביצועם (לאכוף את חוקי התורה).
ב. סמכות להטיל עונשים על מי שלא יפעל כחוק סמכויות שכללו החרמת נכסים, מאסר, גלות.
סוג הסמכות – רוחנית דתית.
תחומי הסמכות – ענייני דת ומשפט.
אכיפה – סמכויות אכיפה מוגבלות.
פעולותיו של עזרא
1. מינוי שופטים ומלמדים – עזרא מינה שופטים ודיינים על מנת שילמדו וישפטו את התורה על פי חוקי התורה.
המטרה – להשליט את חוקי התורה, ללמד ולשפוט על פיה, לטפח את מעמד הסופרים.
2. החלפת הכתב העברי הקדום בכתב אשורי – עזרא החליט להחליף את הכתב העברי העתיק שבתורה לכתב אשורי שהיה הכתב הרשמי של האימפריה. פעולה זו הביאה להפצת התורה בעם, לריבוי קריאתה ולשיפור הבנתה. עזרא הקים קבוצה של למדנים חכמים (אנשי כנסת גדולה) אשר פיתחו ויצרו את התורה שבע"פ.
המטרה – להפיץ את התורה ולהפוך אותה לנחלת הכלל.
3. כינוס העם וקריאת התורה בציבור – בהגיע עזרא לירושלים ספרו לעזרא כי קיימת שכבה גדולה של יהודים שלא בקיאה בתורה. בעקבות כך עזרא חוקק תקנות על מנת להחדיר את התורה לעם ועל מנת שיקיימו את מצוותיה, הוא חוקק תקנות להכנת השבת ולטהרת המשפחה. על ידי ייסוד קריאת התורה מחדיר עזרא את התפילה ולימוד התורה כפעולה פולחנית שכל יחיד משתתף בה, באופן ישיר.
המטרה – לקבוע נוסח אחיד, להפוך את התורה לבסיס לחיים של כל היהודים ביהודה. כלומר, להפוך את התורה לנחלת הכלל ולא רק של הכוהנים.
4. חידוש חגים ומועדים (הקמת סוכות) – תוך כדי פרשנות התורה חידש עזרא מנהגים וחגים. למשל, בתורה כתוב כי יש לקיים מצוות ולשבת בסוכה אך לא כתוב מאילו חומרים יש לבנות את הסוכה. עזרא מלמד את העם הלכות שנשכחו בגלות.
המטרה – לבסס את אורח החיים היהודי על פי התורה.
5. פעולות לגירוש הנשים הנכריות – כאשר הגיע עזרא לא"י סיפרו לו על נישואים לנשים נוכריות בעם – תופעה נפוצה מאוד, בייחוד בקרב נכבדי העם – בני השכבות הגבוהות והכוהנים.
גם התומכים וגם המתנגדים לנישואי התערובת הסתמכו על פרשנות מהמקרא. התורה אסרה להינשא לבני שבעת עמי כנען: אמורי, הכנעני, החיתי, הפריזי, החיוי היבוסי. האיסור מהסיב הדתית, כי מדובר בעמים עובדי אלילים וישנו חשש כי היהודים יעזבו את הדת ויקיימו פולחן אלילי. בנוסף אסרה התורה להתחתן עם המואבי והאמורי, כאשר האיסור הוא על רקע היסטורי-הם לא היו מוכנים להגיש עזרה לבני ישראל אחרי שיצאו ממצרים.
חלק מנכבדי העם נישאו נישואי תערובת כי חשבו שאיסור זה תקף רק לגבי העמים שבתורה כתוב במפורש להינשא להם וכי הנשים שנישאו להן לא קיימו פולחן אלילי, ומוצאן היה ממשפחות שהאמינו באלוהי ישראל. לדעתם אין זו תופעה שלילית להינשא לנשים נוכריות.
אם בארץ ישבו עמים שלא השתייכו לקבוצות אלה אז מה הבעיה להתחתן עימם?
תגובתו של עזרא – עזרא טען כי העמים עצמם התערבבו וכעת אי אפשר לדעת מי שייך לאן, ולכן האיסור הוא על כל מי שאינו יהודי. עזרא רצה גם שהעם היהודי יהיה נבדל משאר העמים.
הוא התאבל, צם והתוודה בשם העם. הוא התבייש שהעם התנהג בצורה כפוית טובה כלפי האל, שהחזיר אותו לארצו, וחשש מפני עונש נוסף. העם ביקש לכרות ברית עם האל ולחיות חוקי התורה. על פי ספר עזרא עודד הציבור היהודי את עזרא לנצל את הסמכויות שניתנו לו ולפעול לגירוש הנשים הנוכריות. עזרא הקים ועדה שתפקידה לבדוק כל מקרה של גירוש נישואי תערובת לגופו. בסך הכול גרשו 113 כוהניים ולווים את נשותיהם.
המטרה – למנוע התבוללות, לשמור על זהות יהודית נבדלת מהנוכרים.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / יהודה בתקופה הפרסית / עזרא ונחמיה
