הצהרת בלפור: רקע, גורמים, תוכן ותוצאות

ב2 בנובמבר 1917 פירסמה בריטניה את הצהרת בלפור. ההצרה מקבלת את שמה מהלורד הבריטי ארתור בלפור שהוביל אותה. בהצהרה ביטאה בריטניה את נכונותה לסייע לתנועה הציונית להקים בית לאומי לעם היהודי בא"י. ההצהרה שנודעה לימים כהצהרת בלפור עתידה להיות בעלת משמעות מרחיקת לכת בעבור הציונות אז ובמידה רבה עד היום – להלן סיכום של היבטים מרכזיים של ההצרה (חשוב לקרוא קודם על הרקע להצהרת בלפור שמבהיר את ההקשר שבו היא ניתנה).

הסיבות למתן הצהרת בלפור

1. ההצהרה תגרור תמיכה של יהודים החיים בעולם ובא"י, בבריטניה. הבריטים עומדים לכבוש את א"י  ותמיכת היהודים היושבים בא"י תסייע לשלטונם.
2. חלק מראשי הממשל בבריטניה, וביניהם גם ראש ממשלתה הלורד ג'ורג', היו בעלי אמונה דתית נוצרית שעל פיה מחובתם לתמוך ברעיון הציוני של שיבת היהודים למולדתם.
3. התחמקות ממחוייבויות קודמות: במהלך המלחמה ניהלו הבריטים מגעים עם הצרפתים וגורמים ערביים על גורל המזרח התיכון. הבריטים העריכו כי פירסום ההצהרה ישחרר אותם מהמחוייבות לצרפתים ולערבים.
4. רצון לזכות בתמיכת יהדות העולם: הבריטים העריכו כי ליהודי העולם יש כוח במדינות רבות. הם קיוו כי ההצהרה הבריטית תסייע להם להשיג את תמיכת יהודי העולם במדינות השונות. תמיכה זו אמורה הייתה לסייע להם במלחמה ובהסדרים שאחריה.

ראו: סיכום מורחב על הסיבות למתן הצהרת בלפור מצד בריטניה

תוכן הצהרת בלפור

1. החלק הראשון של הצהרת בלפור פותח בעמדתה של בריטניה ביחס להקמת בית מולדת לעם היהודי בא"י. "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בא"י, והיא תפעל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו…"
2. בחלק השני מפורטים תנאים שקבעו הבריטים. "מתוך הנחה שלא ייעשה שום דבר שיש בו לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות או בזכויותיהם ומעמדם של היהודים בכל ארץ אחרת". הבריטים רואים את תהליך הקמת בית המולדת ליהודים בעין יפה. אך זאת רק כל עוד הם לא פוגעים בזכויות של עדות ומיעוטים אחרים הנמצאים בא"י וגם לא במעמד היהודים בגולה. כלומר, ההצהרה שומרת על זכויות הערבים בארץ ישראל כמו גם על זכויות יהודים בגולה שלא יגורשו ממקומותיהם ברגע שליהודים תהיה מדינה

נוסח ההצהרה והקשיים בניסוח זה

• "רואה בעין יפה" – השימוש בביטוי זה מקטין את מידת המחוייבות של בריטניה כלפי הסיוע לתנועה הציונית. היא לא מבטיחה ליהודים מדינה, אלא רואה בעין יפה את האפשרות לסייע לה בהקמת בית המולדת.
• "בית לאומי" – הבריטים נזהרים בניסוח, לא מזכירים את המילה מדינה ומשתמשים במושג המעורפל בית מולדת כדי שהיהודים לא יוכלו לבוא אח"כ בטנות ולהגיד שהבריטים הבטיחו להם מדינה.
• "בארץ ישראל" – הבריטים בכוונה לא הגדירו גבולות ברורים כדי שניתן יהיה לפרש את ההצהרה כאילו היא נוגעת רק לחלק קטן ומסויים מא"י ולא לא"י כולה.
• "בתנאי שלא יעשה דבר…" – התנאי נועד למנוע את מחאתם של ערביי א"י או של היהודי בתפוצות שאינם מעוניינים לעלות לא"י.

התגובות לפרסום הצהרת בלפור

1. היהודים הציונים ראו בהצהרה הישג גדול, מבחינתם הייתה זו השגת צ'ארטר.
2. היהודים הלא ציונים חששו שבעקבות הצהרת בלפור מדינות העולם יידרשו מהם לעזוב ולעלות לא"י בניגוד לרצונם.
3. היהודים הדתיים-חרדים התנגדו להצהרה. זאת מכיוון שלדעתם יש לעלות לארץ ישראל ולהפוך אותה למדינה רק עם בוא המשיח.
4. הערבים בארץ התנגדו נחרצות להצהרת בלפור והחלו לפעול לביטולה באופן מהיר. זאת מכיוון שהם, הערבים, ראו את עצמם כבעלי זכות על הקרקע מאחר והם אלו היושבים עליה מאות שנים. את ההצהרה של הלורד בלפור הם תפסו כניסיון להפוך את פלשתינה לקולוניה אירופית באמצעות היהודים. קראו עוד על יחסם של הערבים להצהרת בלפור ועל מכתב שכתבו נכבדי הערבים למושל הבריטי בעקבותיה. 

–

ראו גם סיכום מורחב על משמעות הצהרת בלפור לגורמים שונים וכן אודות יישומה והגשמתה ההצהרה בלפור על ידי הבריטים.

מדוע בריטניה תמכה בציונות? ההקשר ההיסטורי מאחורי הצהרת בלפור

ללימוד קל: הצהרת בלפור – שאלות ותשובות

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / הלאומיות בישראל ובעמים / התנועה הציונית בזמן מלחמת העולם הראשונה

דברים שיעניינו אותך גם בלי בגרות על הראש:

עוול בכל מקום הוא איום לצדק בכל מקום: 11 ציטוטים על זכויות אדם

ציורי הים המכשפים של איוואן אייווזובסקי

6 השפות העתיקות ביותר שעדיין מדוברות