כל מי שנמצא בפוליטיקה או עוקב אחריה מכיר את המושג "ספין", ולדברי החוקר סטנלי פיש הטקטיקה בעלת הקונוטציה הנכלולית היא למעשה לב ליבה של העשייה הפוליטית.
"ספין" בהגדרתו של פיש הוא תהליך עיצוב העובדות והנרטיבים כך שיתאימו לאג'נדה מסוימת. הוא קורא תיגר על התפיסה שעובדות יכולות לעמוד בפני עצמן, ללא תלות בפרשנות. הוא משתמש בציטוט המפורסם של הסנאטור דניאל פטריק מויניהן "אתה זכאי לדעות שלך, אבל אתה לא זכאי לעובדות שלך" כדי להמחיש תפיסה מוטעית נפוצה בשיח הפוליטי. לפי פיש, הרעיון שניתן להפריד עובדות מדעות ואת האמת מנרטיבים הוא טעות. במציאות, עובדות נבנות ומבוססות לעתים קרובות דרך עצם תהליך הטיעון. כפי שפיש מציין, "אתה זכאי לעובדות משלך אם אתה יכול לגרום להן להתקבל", והדגיש שמה שמקובל על אנשים כעובדה הוא לרוב תוצאה של טיעון משכנע ולא של אמת אובייקטיבית.
תפקיד הספין בשיח הפוליטי
פיש טוען כי טיעונים פוליטיים לעולם אינם רציונליים או פשוטים בלבד; הם תמיד חדורים בספין. ספין הוא לא רק טקטיקה המשמשת פוליטיקאים אלא מהווה חלק מהותי מהוויכוח הפוליטי. כל שיח, לטענתו, מושפע מנקודות המבט וההטיות של המעורבים, מה שהופך את זה לבלתי אפשרי למצוא צורת שיח ניטרלית ובלתי מסומנת. כתוצאה מכך, טיעונים פוליטיים הם רטוריים מטבעם, המסתמכים על אתוס (אופי), פאתוס (רגש) ולוגוס (לוגיקה) כדי לשכנע את הקהל.
למרות רגעי הכרעה כמו בחירות, חקיקה או החלטות בית-משפט, פיש טוען כי ויכוחים פוליטיים רק לעתים רחוקות, אם בכלל, יגיעו לכדי סיום. גם לאחר חקיקת מדיניות או בחירת מועמד, העימותים והוויכוחים הבסיסיים נמשכים, לעתים קרובות בצורות חדשות. לדברי פיש לא ניתן להכריע ויכוח בנושא מסוים משום שעל מנת לשכנע מישהו שאינו מסכים יש לעשות זאת לא רק לגבי הנושא הספציפי אלא גם לגבי הנרטיב שמעצב אותו, הנחות המוצא שלו ועוד. פיש מכנה תהליך כזה "המרה" המשולה להמרת דת, ואף שהוא אפשרי הוא בהחלט נדיר מאוד.
