גלות בבל, הצהרת כורש ושיבת ציון:
ראשי פרקים וסיכומים מורחבים:
1 .היהודים בגלות בבל: מעמדם והשקפותיהם הדתיות.
2 .מדיניותו של כורש כלפי העמים באימפריה הפרסית.
3 .הצהרת כורש: תוכנה ומהימנותה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה.
4 . גלי העלייה הראשונים מבבל: המניעים של העולים ומנהיגיהם.
1. היהודים בגלות בבל: מעמדם והשקפותיהם הדתיות:
-מצבם הכלכלי היה טוב. הם היו בעלי תפקידים במנהל הבבלי ולאחר מכן בפרסי. חלקם היו סוחרים וחלקם היו בעלי קרקעות.
-הבבלים נתנו להם לשמור על מנהיגיהם, מה שגרם לשמירה על הזיקה לדת. בנוסף ניתנה להם אוטונומיה (שלטון עצמי).
-הם שמרו על זיקה לדת והתאבלו על בית המקדש הראשון. הקשר התבטא בתפילות ונבואות של נביאים כגון הנביא יחזקאל, שחיזק את הגולים וקרא להם לשמור על קשר לארץ ישראל למען חזרתם עם גאולת המשיח ותחיית המתים.
-אף על פי הזיקה ששמרו לדת, בכל זאת אימצו לעצמם שמות בבליים כגון: זרובבל, והשתמשו בחודשי השנה הבבלים.
-הופסקה עבודת האלילים והחלה אמונה באל אחד, אל אוניברסלי. החלו לגבש את התורה.
2. מדיניותו של כורש כלפי העמים באימפריה הפרסית:
כורש החל לבנות את ממלכתו ב-559 לפנה"ס. הוא כובש את בבל.
כורש, בניגוד למה שהיה מקובל בתקופת האימפריות העתיקות, ניהל את ממלכתו בצורה סובלנית. הוא האמין כי על-מנת לנהל אימפריה גדולה, בייחוד בתקופה ההיא, עליו להשיג שקט מהעמים הכבושים. הוא שאף להשיג את השקט בדרכים הבאות:
א. הוריד את נטל המסים עד כמה שהיה אפשר.
ב. בחר את יועציו מהעמים הכבושים.
ג. נתן לעמים הכבושים לשמור על מנהיגיהם בתנאי שיהיו נאמנים לשלטון הפרסי.
ד. נתן אפשרות לשמירה על פעילות דתית, שיקום מקומות קדושים וכו'.
3. הצהרת כורש: תוכנה ומהימנותה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה:
-תוכן ההצהרה של כורש:
א. נתן את האפשרות ליהודים לעלות ליהודה. הוא לא חייב, זו הייתה בחירתו של כל אדם לעצמו.
ב. אפשר לאלו שהחליטו להישאר, לתרום רכוש, זהב ובהמות לצורך הקמת בית המקדש והבטיח לסייע כלכלית בשיקומו.
ג. נתן היתר ליהודים לקחת את חפצי הקודש של בית ראשון, שנלקחו ע"י הבבלים.
ד. כורש לא נתן עצמאות מדינית בהצהרתו, אלא שיקום דתי.
ה. הוא הצהיר בשם "אדוני אלוהי אבותינו"- הוא הכיר בריבוי אלים.
-מהימנות ההצהרה:
-נגד מהימנותה:
1. נוסח ההצהרה- בהצהרה נאמר "ירושלים ביהודה", שהרי היה ידוע שירושלים הייתה ביהודה ועצם החזרה על פרט זה מטילה ספק בהימנות ההצהרה.
2. איך יתכן כי כורש האמין באלוהי ישראל? שאלוהי ישראל התגלה אליו ופקד עליו בניית בית המקדש? אין זה יתכן.
3. מדוע ההצהרה נכתבה בשפה העברית ולא בשפת האם של כורש- פרסית?
-בעד מהימנותה:
1. נוסח ההצהרה- בהצהרה נאמר "האלוהים אשר בירושלים", שהרי היה ידוע כי באותם ימים האמינו הפרסים בריבוי אלים ושלכל אל יש מקום שמזוהה איתו. באימרה זו הוא מוכיח את האמונה הזו משום שמדבר על האל אשר בירושלים.
2. אם משווים לממצאים ארכיאולוגים כגון 'כתובת הגליל', ניתן לראות כי ההבטחות הכתובות עליו תואמות את תוכן ההצהרה ולכן מחזק את מהימנות ההצהרה. בנוסף, בספר עזרא ניתן למצוא את "התזכיר של כורש" שלפיו, בדומה לנאמר בהצהרה, הוא אומר לפקידיו להביא ליהודים את הרכוש של בית המקדש הראשון שנלקח מהם ודורש מהם לעזור בבניית בית המקדש החדש.
3. בתקופת האימפריה הפרסית, ידוע כי לעיתים, בגלל המדיניות הסבלנית שלהם, פירסמו הצהרות ומסמכים בשפה של העם אליו פנו ולכן הגיוני כי ההצהרה הייתה כתובת בשפה העברית.
הסיבות למתן ההצהרה:
1. מניע דתי- כורש, שהאמין בריבוי אלים (כנהוג בתקופה ההיא), האמין כי אותם אלים של העמים הכבושים סייעו לו בכיבוש ולכן רצה לבנות מקדש לכל אל כהוקרת תודה.
2. מניע צבאי- כורש שרצה לצאת למלחמה מול מצרים, ידע שהיהודים ביהודה יוכל ולסייע לו צבאית במלחמה.
3. מניע פוליטי- על מנת להשיג שקט מהעמים הכבושים, ושכמה שפחות עמים יצאו נגדו, הוא הנהיג מדיניות סבלנית.
השפעות הצהרת כורש:
1. שיבת ציון– 40,000 יהודים עלו לישראל בעקבות הצהרתו. בראשם עמדו 2 מנהיגים מהשלטון הפרסי (צאצאיו של יהויכין- אחד המלכים האחרונים ביהודה). הם היו ממשיכי ההנהגה הקודמת ביהודה.
2. היו יהודים שראו בהצהרתו כמעין נס משום שאפשר לעלות ליהודה. הנביא ישעיהו השני האמין כי הוא היה שליח ה', משיח.
3. היו יהודים שהחליטו להישאר בבבל משום שמצבם בבבל היה טוב. הם היו בעלי משרות חשובות, בעלי קרקעות, עסקו במסחר וכו', ופחדו לעזור את בבל ולהתמודד עם קשיי העלייה.
המניעים של העולים ומנהיגיהם:
1. מניע דתי- בתקופת הגלות הפולחן הדתי קיבל מאפיינים שונים משהיו בארץ ישראל, מה שגרם לגולים להתגעגע לארץ ישראל ולהאמין כי עבודת בית המקדש תתאפשר רק ביהודה.
2. מניע פוליטי- מנהיגיהם של שיבת ציון- ששבצר, יהויכין וזרובבל אחיו, כונו "הפחת" של יהודה. הם האמינו כי נפילת בבל היא סימן מה' לסוף הגלות וחזרה לארץ ישראל.
3. לויים, כהנים ובני משפחות אנשי הכהונה איבדו את רשימות היוחסין- זו הייתה קבוצה שפעלה בבית המקדש לפני נפילתו ע"י הבבלים. מעמדם ירד עם הגלות בגלל שהפסיקו את עבודת הקודש. במשך כל תקופת הגלות הם התפללו לשוב לציון וקיוו לחזור למעמדם הגבוה לפני נפילת בית המקדש.
4. היו יהודים שלפני הגלות היו בבעלותם שטחים ביהודה ורצו לקבל אותם חזרה עם חזרתם לארץ.
***עם הגולים עלו לארץ פועלים נוכרים שהיו פעילים בבית המקדש לפני נפילתו ע"י הבבלים והוגלו יחד עם היהודים לבבל.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / יהודה בתקופה הפרסית
ראו גם: הצהרת כורש ושיבת ציון – סיכום
לישון שבעים שנה כדי להבין את שיבת ציון (ולמה צריך לטעת עצים)
