סיכום: מאפייני העלייה הראשונה והשנייה לארץ ישראל והקשיים שעמדו בפני העולים

מאפייני העולים בעלייה דפוסי הפעילות של התנועה הציוניתהראשונה

העולים באו לארץ במטרה להקים התיישבות לאומית חדשה.

*העלייה הראשונה (עליית ה"איכרים") 1881-1903- יהודי העלייה הראשונה עלו לארץ על מנת ליצור התיישבות (בניגוד ליישוב הישן שעלה לארץ למטרת לימוד תורה). העלייה מנתה כ-25000 יהודים. רובם ממזרח אירופה (רוסיה, רומניה וכו') וחלק קטן מתוכם היה מתימן (כ-10%). עלייה זו אופיינה במשפחות שומרות מסורת.

*העלייה השניה (עליית ה"פועלים") 1904-1914- יהודי העלייה השנייה עלו לארץ בעיקר על מנת לעבוד כשכירים. העלייה מנתה כ-30000 יהודים מתוכם חלק ממזרח אירופה וחלק מתימן. עלייה זו אופיינה בצעירים חילונים.

הגורמים לעלייה הראשונה והשנייה:

1. פוגרומים ואנטישמיות ברוסיה- בעקבות פרעות ביהודים- 'סופות בנגב' (1881), פוגרום קישינב (1903) ו'חוקי מאי' (1882), שפגעו פיסית וכלכלית ביהודים, הם הבינו כי אין להם עתיד ברוסיה והחל גל הגירה גדול. חלקם הגיעו גם לארץ ישראל.

2. כשלון מהפכת 1905- מטרתה של מהפכה זו היה להקל על חיי הפועל ברוסיה ע"י ייצוגו מול רשויות השלטון. מהפכה זו נכשלה והיהודים, שקיוו לשיפור במצבם, התאכזבו.

3. הצעת אוגנדה (1903)- מתנגדי הצעת אוגנדה ("ציוני ציון") החליטו לעלות לארץ על מנת להבהיר את עמדתם שאין ציונות ללא ציון. מדינת היהודים יכולה להתקיים רק בישראל.

4. מניעים דתיים- הרבה מן העולים, מעבר לגילויי האנטישמיות במדינות בהן חיו והתאכזרות השלטונות, עלו לארץ בגלל מניעים דתיים.

5. פרסומים וספרים- ספרו של פינסקר ("אוטואמנציפציה") שגרם להתעוררות לאומית, ומכתבו של ויתקין ב-1905, שקרא ליהודים לעלות לארץ ולהתיישב בה, השפיעו על היהודים שהחליטו לעלות ארצה.

הקשיים בהם נתקלו העולים:

1. קשיי הסתגלות לארץ- היהודים עלו לארץ חסרי ידע ונסיון בחקלאות וסבלו מתנאי מחייה קשים (אקלים וכו'). הם התיישבו על אדמות שלא היו ראויות להתיישבות. לדוגמא: זכרון יעקב, הם קנו את האדמות בגלל הנוף היפה אך לא היו מודעים לכך שהאדמה סלעית וקשה לעיבוד חקלאי.

2. מחסור בעבודה- איכרי העלייה הראשונה סירבו לקבל את הפועלים לעבודה בגלל כמה סיבות:

*הפועלים היו בעלי רוח אידאליסטית בעוד שהאיכרים היו חומרניים יותר.

*הפועלים היו חילונים והאיכרים היו מסורתיים.

*כח העבודה הערבי היה זול יותר ויעיל יותר. הערבים ידעו את העבודה על בוריה.

3. בעיות כלכליות- רוב העולים עלו ללא כסף ואלו שעלו עם הון פרטי קטן, בזבזו את כולו על בניית אדמות ובתים.

4. הגבלות האימפריה העות'מנית– הסולטאן התורכי חשש מתגובת העולם להתיישבות היהודית בארץ ישראל והטיל הגבלות על היהודים בארץ. הוא אישר את התיישבותם למשך כשלושה חודשים, כלומר לאחר שלושה חודשים היו נחשבים ללא חוקיים. יש שהצליחו לעקוף את ההגבלות האלו ע"י שוחד פקידים.

5. יהודי תימן- יהודי תימן עלו לארץ בין השנים 1881-1914. בעלייה הראשונה היו כ-2000 עולים רובם שומרי מסורת. הם סבלו מתנאי מחייה קשים. בעלייה השנייה היו כ-2500 עולים. בשנת 1911 נשלחה משלחת לתימן על מנת לעודד אותם לעלות לארץ ולהתיישב בה. עקב משלחת זו עלו 1500 יהודים מתימן לארץ. גם הם סבלו מתנאי מחייה קשים.

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / הלאומיות בישראל ובעמים / דפוסי הפעילות של התנועה הציונית

כתבות מעניינות:

יכולים לנחש מה חשבו אבות הציונות על שאלת הערבים? מבחר ציטוטים

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

ניסוי חברתי: מה מסתתר מאחורי בגדים זולים?

שפרה ופועה מורדות בפרעה וגם בעמרם

מי היו שפרה ופועה כוכבות שמות פרק א'? מה משמעויות השמות שלהן וכיצד הן קראו תיגר (פמיניסטי) גם על המלך פרעה וגם על הבעל/אבא עמרם.

הדיון אודות דמוקרטיה דיונית

האם כל מה שהדמוקרטיה שלנו צריכה כדי לפעול זה שיחה טובה? יורגן הברמאס על האפשרות העתידית של דמוקרטיה דיונית

עוד דברים מעניינים: