סיכום בהיסטוריה: רבי סעדיה גאון (רס"ג)

רבי סעדיה גאון (רס"ג) ,נולד במצרים בשנת 882 לסה"נ, ומונה בשנת 928 על ידי ראש הגולה דוד בן זכאי לתפקיד גאון ישיבת סורא שבבגדד. מינויו לתפקיד גאון ישיבת סורא חרג ממה שהיה מקובל באותה התקופה .ראשי הישיבות, הגאונים, מונו מתוך 6 משפחות מיוחסות שהיו נצר למשפחת בית דוד , בית הלל ועזרא הסופר . סעדיה הגאון לא היה שייך למשפחות המיוחסות .הוא גדל בבית פשוט במצרים . אביו היה בעל מלאכה פשוט ועני.

ראש הגולה, דוד בן זכאי, החליט למנות את רבי סעדיה הגאון לראש ישיבת סורא משני שיקולים עיקריים:

1.בשל הצטיינותו בתורה – רס"ג נחשב לגדול בתורה תלמיד חכם מצטיין. תלמיד חכם שכבר בגיל מאוד צעיר בלט בחוכמתו וכתב ספרים שונים.בהם חיבר את המילון העברי ערבי הראשון כבר בגיל 20 .הוא נחשב לאהוד ומקובל על תלמידי חכמים רבים ולכן החליט ראש הגולה לבחור בו .

2.תקווה שמינויו של רס"ג יוציא את ישיבת סורא מהמשבר בו הייתה נתונה -ישיבת סורא באותם ימים הייתה במשבר מנהיגות והיא איבדה מכוחה והשפעתה על הקהילות היהודיות ולכן , ראש הגולה קיווה שמינויו של רס"ג לגאון ישיבת סורא תחזיר את סורא למעמדה ולהשפעתה, בזכות הצטיינותו של רס"ג בכל מדעי היהדות

רס"ג כתב ספרים מגוונים ורבים מאוד . רס"ג עסק בתרגום , בפייטנות , בפילוסופיה ובפרשנות לתורה ולתלמוד . כמו כן כתב ספרים שבהם התפלמס(התווכח) עם מתנגדיו .

בין חיבוריו וספריו המרכזיים נמצאים הספרים הבאים :

תרגום התנ"ך לשפה הערבית – תרגום ספר התנ"ך לשפה הערבית נקרא "התפסיר".מטרתו של רס"ג בתרגום התנ"ך הייתה לקרב את היהודים דוברי הערביתלתנ"ך. אחת הבעיות שהייתה באותה תקופה היא שרבים מהיהודים לא שלטו בשפה העברית ,ולכן התורה הייתה "סגורה" בפניהם. רס"ג שרצה לקרב את אותם יהודים לתנ"ך תרגם את התנ"ך לערבית בצירוף פירוש מפורט ובהיר .כך יהודים יבינו את התנ"ך ויתרחקו מההשפעה הפסולה של הקראים .לרס"ג הייתה גם מטרה נוספת בתרגום התנ"ך לערבית – הוא קיווה שמשכילים ערבים יתקרבו אל כתבי הקודש היהודיים.
סידור תפילה– אליו הכניס גם חלק מפיוטיו- הסידור נקרא "ספר מאסף לכל התפילות "רס"ג רצה לפתור את בעיית נוסחי התפילה שהיו שונים מעדה לעדה . מאחר שהוא הרבה בחייו לעבור ממקום למקום (הוא נולד במצרים , עבר ללמוד בטבריה –א"י ואח"כ עבר לבבל)הוא הכיר את הנוסחים השונים, ורצה לערוך נוסח תפילה קבוע לכל היהודים בכל תפוצות המזרח. סידור התפילה שלו היה מעין "פשרה מסכמת "בין כל הנוסחים אשר היו מקובלים בימיו .
מילון העברי ערבי שנקרא "האגרון " – את המילון חיבר רס"ג בגיל צעיר מאוד (בגיל 20 ).
ספר התשובות נגד ענן – רס"ג הרבה להילחם ביהדות הקראית שהשפעתה הייתה גדולה בעיקר במצרים והתחזקה בתקופה זו . הקראים לא מאמיניםבפירוש לתורה שבכתב . והם נאבקו בתורה שבעל פה -בישיבות ובגאונים שמפרשים את התורה וקובעים פסקי הלכה .רס"ג שחשש מהסכנה הצפויה ליהדות מהקראים ,חיבר חיבורים רבים נגדם. אחד מהחיבורים המרכזיים היה "ספר התשובות נגד ענן " . ענן נחשב למנהיג הקראים .חיבור זה תקף את הקראים ואת חוסר האמונה שלהם בתורה שבעל פה .זהו ספר פולמוסי בו מתווכח רס"ג עם הטיעונים של הקראים נגד היהדות המאמינה בתורה שבכתב לצד התורה שבעל פה .
ספרות פילוסופית– רס"ג כתב את "ספר האמונות והדעות ". בספר זה, שנכתב בערבית, מביא רס"ג טיעונים רציונאליים להוכחת יסודות האמונה היהודית ובהם- אלוקים, שכר ועונש, תורה שבעל פה ועוד. ספר זה ניכרת ההשפעה של הפילוסופיה היוונית וכן של זרם פילוסופי מוסלמי חשוב של התקופה- המועתזילה.

הפולמוסים בהם היה מעורב רס"ג:

הפולמוס של רס"ג עם הקראים

הקראים -קבוצה שיצאה מתוך היהדות במאה 8 ומנהיגה היה ענן בן דוד. הם נקראים בשם זה כיוון שהם מאמינים במקרא בלבד-בתורה שבכתב בלבד, הם יצאו נגד התורה שבעל פה והפרשנות ההלכתית של הגאונים .

רס"ג שחשש מהתגברות השפעתם של הקראים על הקהילות היהודיות החל לכתוב ספרים וחיבורים בהם התווכח עם הטיעונים של מנהיג הקראים – ענן בן דוד. בגיל 23 הוא כתב את "ספר התשובות נגד ענן "-בספר ניסה רס"ג להוכיח את אמיתות התורה שבעל פה ותקף את טיעוני הקראים נגד התורה שבעל פה .פעילותו של רס"ג נגד הקראים מנעה התחזקות נוספת של עדת הקראים .התחזקות שהייתה עלולה לפגוע ביהדות הרבנית ,היהדות שמאמינה בתורה שבכתב לצד התורה שבעל פה. רס"ג שהיה בקיא מאד בתנ"ך ובדקדוק עברי (למד אצל חכמי הדקדוק בטבריה), היה סוגל להתמודד עם הקראים תוך שימוש בטיעונים שלהם הנשענים על הבנת המקרא בהתאם לדקדוק העברי.

הפולמוס של רס"ג עם גאון ישיבת ארץ ישראל אהרון בן מאיר

הויכוח החל בעקבות מחלוקת הלכתית בין חכמי בבל לבין חכמי הישיבה הארצישראלית בשאלת קביעת לוח השנה והסעיר את העולם היהודי כולו.

עד לזמנו של רס"ג ,קביעת לוח השנה העברי (המתבסס על הירח, כאשר יש חישובים שונים המגדירים את "מולד הלבנה" כלומר את המועד המדויק של תחילת החֹדש החדש שמתחיל עם"הולדת" הירח מחדש) הייתה בסמכות הבלעדית של ישיבת ארץ ישראל סמכות שהייתה מקובלת על כלל הקהילות, כולל הקהילה הגדולה והחזקה שבבבל.

בשנת 921 פרצה מחלוקת בין רס"ג וגאון ישיבת ארץ ישראל אהרון בן מאיר. הוויכוח היה על חישוב מועד "מולד הלבנה" באחד החדשים, כאשר בן מאיר קבע מועד מסוים, ורס"ג טען בתוקף שזו טעות חמורה. המשמעות של המחלוקת הייתה שעפ"י החישובים השונים, פסח חל בימים שונים: לפי הלוח של בן מאיר ביום ראשון, ולפי זה של רס"ג ביום שלישי. המחלוקת הייתה עזה, וכל צד הורה לתלמידיו לנהוג כדעתו, כך שבשנה זו נחגג הפסח במועדים שונים (רוב הקהילות, שהיו ממילא בתחום ההשפעה של ישיבות בבל, נהגו כדעת רס"ג). במשך שנתיים עוד היו קיימים הבדלים בין לוח השנה הא"י לזה של בבל.

המחלוקת עם ראש הגולה בן זכאי

המחלוקת התעוררה סביב פסק דין- הכרעה משפטית של ראש הגולה בענייני כספים, הכרעה שרס"ג ראה כשגויה. רס"ג הביע את התנגדותו לפסק הדין ובתגובה הדיח ראש הגולה את רס"ג מתפקידו, ורס"ג הדיח את ראש הגולה וחוזר חלילה. הוויכוח בין שני האישים החשובים סחף את הקהילות השונות שבמרחב ההשפעה של ישיבות בבל, ובסופו נותרו שניהם בתפקידם.

דרכי ההתמודדות של רס"ג עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים

בפעילותו והגותו של רס"ג ניתן לראות התמודדות עם כמה מבעיות היסוד שהעסיקו את היהודים בתקופתו.

ההתמודדות עם כוחם הגדל של הקראים: ההשפעה הגוברת של הקראים והשקפתם הטרידה מאד את היהודים בני התקופה ורס"ג התמודד מול טענותיהם והשקפתם בחיבורו "ספר התשובות נגד ענן".
היהודים בתקופה זו היו חשופים לחיי התרבות והרוח ולזרמים הפילוסופיים השונים שרווחו בערים המוסלמיות, והתמודדו עם הצורך להבין את עקרונות היהדות בהתאם לרוח התקופה. בכתביו הפילוסופיים מתייחס רס"ג ליסודות האמונה היהודית בעזרת תפיסות פילוסופיות בנות התקופה, ובכך סייע ליהודים לשמר את אמונתם וזהותם.
הערבית הפכה לשפת הדיבור והכתיבה של היהודים בתקופה זו, והרחיקה רבים מהם מהבנת ספרי היסוד של היהדות כדוגמת התנ"ך. רס"ג תרגם את התנ"ך לערבית וכתב חיבורים שונים בערבית וכך תרם תרומה חשובה ביותר לשמירת המסורת והזהות היהודית.

ראו גם:

פילוסופיה יהודית של ימי הביניים – רבי סעדיה גאון

מוסדות ההנהגה היהודית באימפריה המוסלמית

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / ערים וקהילות / הקהילה היהודית בבגדד של ימי הביניים /