שתי גישות להגדרת הזהות היהודית הבאות לידי ביטוי בוויכוח על גרוש הנשים הנוכריות: הגישה הבדלנית והגישה האוניברסאלית
בתקופת שיבת ציון ובית שני נתגלעה מחלוקת בנושא נישואי תערובת והיכולת לשאת נשים נוכריות. מצד אחד עמדה הגישה הבדלנית של עזרא ונחמיה ומצד שני הגישה האוניברסלית. שאלה זו נוגעת באופן עמוק לשאלת הזהות היהודית וסוגיית מיהו יהודי.
הגישה הבדלנית
נציגיה: עזרא ונחמיה, גולי בבל, הכוהניים והלווים.
גישה זו מטרתה למנוע המשך נישואיי תערובת בעם . ה' בחר בעם ישראל בלבד ולא בכל העמים. עם ישראל נבחר כדי להבדילו מן הגויים. העולם הנוכרי הוא – אלילי וטמא והוא עלול לטמא את "זרע הקודש". נישואיי התערובת הם חטא והעם ייענש על כך – תיעלם שארית הפליטה – כי התורה קובעת איסור חיתון עם נשים נוכריות .
התוצאה : על העם היהודי להתרחק , הבדלות מן הנוכרים למשל על ידי בדיקת מגילת היוחסין, על ידי גירוש נשים נוכריות וניתוק קשרים חברתיים, פוליטיים וכלכליים. כלומר, יש לחתור לבדלנות לאומית – דתית בין ישראל לשאר האומות (ישראל " זרע קודש ") .
הגישה האנטי בדלנית ( הסובלנית – האוניברסאלית ) : גישה סובלנית.
נציגיה: הנביאים, אצילי יהודה, אלישיב הכוהן.
גישה זו מטרתה לשאוף לקרב את הנכרים ליהדות , לשתפם באמונה באל אחד . לטענתם ה' אלוהי ישראל הוא אלוהי כל העמים וכולם יכירו בשלטונו. עם ישראל נבחר כדי שיהיה "אור לגויים" ותפקידו לגרום לעמים אחרים להאמין באל. כל מי שמכיר באלוקי ישראל ומקיים את מצוות התורה , יכול להיחשב יהודי .
התוצאה: גישה סובלנית וליברלית זו הביאה לנישואי תערובת מתוך שאיפה לקרב את הנכרים
(על ידי נישואים עמם) תתחזק השפעת היהדות מעבר לתחום יהודה, וכך נוכל לקרב את הנוכרים ליהדות. על ידי נישואי התערובת נוצרו קשרים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.
שיקולים אישיים : הרצון לשמור על שלמות המשפחה , שיקולים כלכליים – חברתיים .
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / יהודה בתקופה הפרסית / עזרא ונחמיה
