מושגי יסוד
לאומיות – היא התופעה הכוללת את תחושת ההשתייכות ללאום מסוים, בעל תרבות משותפת (שפה, מנהגים מסורת), בצירוף להתפתחות תודעה ושאיפה של הלאום להגיע להגדרה עצמית (עצמאות)
לאום – קבוצת אנשים שיש לה מוצא משותף ערכי תרבות משותפים כמו היסטוריה, שפה, זיכרונות, מיתוסים ולעיתים גם דת משותפת, אשר שואפת להגיע להגדרה עצמית בטריטוריה מוגדרת.
מדינת לאום – מדינה שרוב תושביה הם מאותו מוצא אתני, הם חיים בטריטוריה משותפת ויש להם ערכים משותפים.
מדינה רב לאומית – מדינה שחיים בה אנשים בני מוצא אתני שונה.
לאומיות אתנית – לאומיות המתבססת על השתייכות בני הלאום לאותה קבוצה אתנית (אותו מוצא), לאותה תרבות, היסטוריה, שפה ועבר משותף. כלומר, יסודות שאינם פרי בחירה.
לאומיות פוליטית(אזרחית) – לאומיות המבוססת על ערכים ורעיונות משותפים, כאשר האוכלוסייה מרוכזת באותה טריטוריה אבל יכולה לכלול קבוצות אתניות שונות, שיש להן ציפיות לעתיד משותף. כלומר, מדובר ביסודות שהם פרי בחירה.
מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית והתנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19
ראו גם: מאפייני הלאומיות המודרנית
לתופעת הלאומיות ישנם מספר מימדים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים:
הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית – האדם הוא יצור חברתי ובכל מקום מחפש מסגרת חברתית שיוכל להשתייך ולהזדהות איתה.
הלאומיות היא תופעה היסטורית ששימשה כמוקד לתחושת שייכות ולהזדהות של הפרט בחברה המודרנית.
אם בעבר כאשר נשאל אדם מי הוא ענה: "אני נוצרי" הרי שבעולם המודרני סביר להניח שיענה: "אני גרמני/ צרפתי" וכו'…
הלאומיות המודרנית כתופעה תרבותית – טיפוח שפת הלאום, הפולקלור, הספרות, המוזיקה העממית, הציור, פיסול, תיאטרון וכו' היה תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות הלאומית והגאווה הלאומית ובגיוס המוני העם למען הרעיון הלאומי.
הלאומיות המודרנית כתופעה פוליטית – התבטאה בשאיפה להקמת מדינת לאום ריבונית שתאחד במסגרתה את בני כל הלאום.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / הלאומיות בישראל ובעמים / הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19
