אישים ואירגונים מסייעים לבניין הבית הלאומי (רוטשילד, המשרד הא"י) –
הקשיים והמצוקות של העולים היו רבים: תנאי אקלים קשים, מחסור בהון, קשיי תחבורה, העדר שירותי בריאות, התנכלות השלטון העות'מני וחוסר ידע בחקלאות. הקדחת הכתה במתישבים והרגה רבים – בהם תינוקות וילדים. חלק מהעולים שבו לארצות מוצאם או היגרו לארה"ב, בעקבות הקשיים.
אחד האנשים שסייע לאיכרים בגל העליה הראשון היה הברון רוטשילד.
א. סיועו של הברון רוטשילד – "שיטת הפקידות" –
- הברון רוטשילד נחלץ להצלתן של המושבות לאחר שלא הצליחו לבסס את עצמן ולהבטיח את קיומן. הברון התנה את מתן הסיוע בהעברת כל רכוש המושבות לרשותו ובציות להוראותיו.
בהתחלה הוא תרם למושבות תרומות חד פעמיות, אך עם הזמן הפכה התמיכה להיות שוטפת
ומפעלו הפך למפעל של קבע.
דרכי הסיוע של הברון:
- רכישת אדמות והקמת מושבות – הברון רכש אדמות בכל חלקי א"י והקים עליהן מושבות חדשות.
- הקמת מפעלי ייצור ותעשיה לעיבוד התוצרת החקלאית – הוקמו יקבים לתעשיית יין בראשל"צ ובזכרון יעקב, מפעל לייצור בשמים ביסוד המעלה, מכונה לאריגת חוטי משי בראש פינה ובית חרושת לזכוכית בטנטרה (ליד קיסריה). תעשיות נוספות שפיתח הברון היו: משי, זיתים, שקדים, אפרסקים, פרי הדר, משק בע"ח, טבק וכותנה
- יצירת מערכת שירותים קהילתיים מפותחת – הברון הקים מרפאות ומוסדות עזרה לציבור.
- הגנה משפטית – הברון ניצל את קשריו בחצר הסולטן הטורקי כדי להסיר הגבלות משפטיות וניהוליות על עליית יהודים לא"י. הוא סיפק הגנה משפטית למתיישבים, בין היתר על ידי מתן שוחד.
- משטר הפקידים – כדי לייעל את עבודת המושבות הביא הברון למושבות פקידים צרפתים יהודיים שייצגו את האינטרסים שלו ויטפלו בכלכלת המושבות. כך פרש הברון את חסותו על המושבות ועל חיי המתיישבים. המתיישבים היו צריכים לחתום על כתב התחייבות, בו הם נדרשו לציית לפקידי הברון בכל תחום ותחום.
בכל מושבה היה פקיד ראשי, הכפוף במישרין להנהלת הברון. מתחת לפקיד הראשי פעלו פקידים זוטרים, יועצים, מומחי חקלאות (אגרונומים), מדריכים, רופא, מורים ועוד. הפקידים היו אמורים להדריך את המתיישבים ולסייע להם, אך בפועל הפקידים פיקחו על כל הנעשה במושבות והתערבו בכל. הם השתלטו על חיי המתיישבים. הפקידים הטילו מרותם על האיכרים והאיכרים היו חייבים לציית להם ללא ערעור או הפעלת שיקול דעת. לא אחת היו חילוקי דעות קשים בין הפקידים לבין המתיישבים והם הגיעו עד כדי מרידות (כמו למשל בראשל"צ ובראש פינה).
סיוע למושבות עצמאיות – הברון העניק סיוע גם למושבות שלא היו תחת חסותו, אך במימדים קטנים יותר.
לסיכום מפעלו של הברון – ללא הברון לא הייתה קמה התיישבות בא"י. הוא השקיע במושבות סכום עתק (כ-40 מיליון פרנק) ובכך הציל את המפעל ההתיישבותי של העליה הראשונה. אך עם זאת, שיטת האפוטרופסות הובילה את המושבות לחוסר עצמאות כלכלית. האיכרים היו תלויים בברון ובפקידיו. מאנשים אמידים הם הפכו להיות בני חסות שלא יכולים להביע את דעתם ולגלות יוזמה פרטית.
תמיכת הברון במושבות העבריות נמשכה כ-18 שנה: מ-1900-1882, ואז החליט הברון להעביר את החסות על המושבות לידי חברת יק"א – חברה להתיישבות יהודית מיסודו של הברון הירש.
ב. המשרד הארץ-ישראלי –
- המשרד הארץ-ישראלי הוקם ביפו בשנת 1907 מטעם ההסתדרות הציונית בגולה. הקמת המשרד הייתה ביטוי לחיזוק הקשר שבין ההנהלה הציונית (ההסתדרות הציונית- הזרם המדיני) לבין היישוב היהודי בארץ (הזרם המעשי).
- מי שעמד בראש המשרד הארץ-ישראלי היה ד"ר ארתור רופין. שהיה נציג ההסתדרות הציונית בא"י והיה ממונה על תכנון ההתיישבות בא"י מטעם ההסתדרות הציונית. הוא בדק בצורה יסודית את הקרקע והכניס זנים חדשים ושיטות עבודה חקלאיות חדשות. הוא עודד את המתיישבים להרחיב את מפעל ההתיישבות ע"י רכישת אדמות באיזורים שלא נועדו להתיישבות.
- יש הרואים בד"ר רופין את "אבי ההתיישבות" והוא קיבל את התואר "אבי הפועלים".
מפעולות המשרד הארץ ישראלי-
א. הוא הקים את החוות החקלאיות שלימדו עבודה חקלאית מודרנית (כמו בבן שמן, כנרת וחולדה).
ב. הוא סייע בהקמת יישובים חקלאיים וסייע למפעל ההתיישבות באמצעות חברת הכשרת היישוב שהייתה הגוף הרוכש את האדמות עבור ההתיישבות וממן את ההתיישבות, בעוד שהמשרד הארץ ישראלי היה הגוף המתכנן את צורות ההתיישבות.
ג. המשרד פתח שכונות עירוניות כתוצאה מכך התפתחה העיר העברית הראשונה – ת"א.
ד. נשלח מטעם המשרד לתימן שמואל יבניאלי (1911) ובדזכותו התחדש גל העליה מתימן, שהביא ארצה פועלים מיומנים בתחום החקלאות, הבניה והצורפות.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / הלאומיות בישראל ובעמים / דפוסי הפעילות של התנועה הציונית
