היום שבו אי אפשר יותר: איך באות מהפכות לעולם?

"מהפכות פוליטיות באות לעולם בעקבות תחושה גוברת… שהמוסדות הקיימים חדלו מלהתמודד כראוי עם הבעיות שמעלה סביבה אשר בחלקה היא פרי יצירתם של מוסדות אלו… אנשים, שמספרם הולך וגדל, נהיים מנוכרים יותר ויותר לחיים הפוליטיים ומתנהגים במסגרתם יותר ויותר באופן חריג. ואז, כשהמשבר מעמיק, לוקחים על עצמם רבים מאנשים אלה מחוייבות להצעה ממשית מסוימת לבניית החברה מחדש במסגרת מוסדית חדשה" תומס קון

איך מתרחשות מהפכות?

ההיסטוריון קריין ברינטון בחן מקרים רבים של מהפכות פוליטיות בהיסטוריה ומצא תנאים דומים בעומדים ברקע למהפכות וכן שלבים דומים שרוב המהפכות עוברות. לפי ברינטון,

תסיסה חברתית – כותרת

לפי ברינטון, לכל מהפכה קודמת תסיסה חברתית הבאה לידי ביטוי בכמה 'סימפטומים':

1. אנשים מכל השכבות החברתיות אינם מרוצים.
2. אנשים חשים חוסר נוחות וכבילות בשל הגבלות בלתי מוצדקות בעיניהם מצד החברה, הדת, הכלכלה או השלטון.
3. אינטלקטואלים ומשכילים מתייאשים מהאופן שבו החברה שלהם פועלת.
4. השלטון אינו נענה לצרכי החברה.
5. השלטון אינו מצליח להשיג תמיכה מאף אחת מהקבוצות החברתיות (ראה סעיף 1)
6. השלטון אינו מצליח לאזן את עצמו מבחינה כלכלית והוא או פושט רגל או מטיל מיסים כבדים ובלתי מוצדקים כדי לחלץ את עצמו.

המהפכה הצרפתית היא דוגמא טובה כדי לבחון את התיאוריה של ברייטון. בסוף המאה ה-18 צרפת הייתה על סיפה של המהפכה. הסיבות שהובילו לקרבות נבנו במשך שנים ארוכות ונגעו בעיקר לפער והנתק שבין האצולה והכמורה מצד אחד, וכל השאר מצד שני. הוגי נאורות רבים כבר הודיעו שהם מתייאשים מהתקווה שצרפת תוכל להתנהל בצורה התואמת את השקפת העולם שלהם והחברה הצרפתית הייתה מפולגת.

האצילים (וכן הכמרים) הצרפתיים בסוף המאה ה-18 נהנו מפריבילגיות מופלגות (שלטו כמעט לגמרי באיכרים, היו פטורים משירות צבאי, היו פטורים ממס אך יכלו לגבות מס בעצמם דרך נכסים שברשותם) וחיו לרוב בעושר רב. האיכרים מצד שני (90% מהאוכלוסיה) חויבו בשירות צבאי, שילמו מס גם לאציל המקומי, גם למלך וגם לכנסייה והיו נתונים תחת מערכת של הגבלות שנועדו לאפשר לאצילים להרוויח על גבם. השלטון של המלך באותה תקופה היה אבסולוטי.

אבל אלו היו רק תחילת הצרות של צרפת. בשנות השמונים של המאה ה-18 השלטון בצרפת היה מרושש. מלחמות יקרות ולא מוצלחות הותירו את קופת המדינה ריקה. רבים האשימו את בית המלוכה, ובייחוד את המלכה מארי אנטואנט, בסגנון חיים בזבזני. אחרים טענו כי מערכת המס מושחתת. ב-1787 ביקש המלך מהאצולה לעזור לו בביצוע רפורמה במס, כלומר, שגם הם יתחילו לשלם מיסים. האצולה לא היו בדיוק מרוצים. אם זה לא מספיק, גשמים קשים בחורף ובצורות בקיץ בשנים 1987-1879 גרמו לאובדן הכנסה של איכרים, עלייה במחירי המזון, אבטלה ורעב, כל זאת בזמן שהאצולה המשיכו לחיות טוב (כאן זה השלב של "אם אין לחם שיאכלו עוגות" של מארי אנטואנט).

באוגוסט 1789 עשה המלך לואי ה16 מהלך נואש וכינס את ה-Estates General, מעין אספת מעמדות שלא כונסה למעלה מ-200 שנה וכללה את האצולה, הכמורה ונציגי פשוטי העם. המלך רצה שהמועצה תאשר את רפורמת המס שלו. האצולה רצו לשמור על הפריבילגיות שלהם. מעמד הביניים קיוו לפתרון בעיותיהם דרך דמוקרטיה בסגנון אנגלי. דלת העם פשוט רצו פתרון למצוקה המיידית שלהם. כלומר, שום דבר טוב לא יכול היה לצאת מהאסיפה ואולי בגלל זה כאשר הגיעו המשתתפים למקום הכנס בורסאי קיבלה את פניהם פלוגת חיילים מאיימים שלא באמת עזרה ללואי שאיבד לחלוטין שליטה על הדיון.

בשלב מסוים בדיון פקעה סבלונתם של נציגי העם והם הכריזו על עצמכם כ"אספה לאומית", בתור נציגי 96% מהעם, וקבעו על דעת עצמם כי הם הפרלמנט הצרפתי האמיתי. לאחר כמה דרמות נכנע המלך לואי ונציגי האצולה והכמורה הצטרפו לאספה הלאומית המכוננת של צרפת החדשה.

ולאחר שסקרנו את האירועים שהובילו למהפכה הצרפתית, ניתן לבחון בעזרתה את התיאוריה של ברינטון:

1. אנשים מכל השכבות החברתיות אינם מרוצים. האצולה והכמורה לא היו מרוצים כי המלך רצה להטיל על מיסים. שאר העם לא היה מרוצה בגלל המיסים, העוני והעדר החירויות.
2. אנשים חשים חוסר נוחות וכבילות בשל הגבלות בלתי מוצדקות בעיניהם מצד החברה, הדת, הכלכלה או השלטון. הגבלות החוקים הממלכתיים ו\או הדתיים יחד עם שחיתות מערכת המס הובילו להתנגדות הולכת וגוברת מצד העם.
3. אינטלקטואלים ומשכילים מתייאשים מהאופן שבו החברה שלהם פועלת. הוגים כמו ג'ון לוק וז'אן ז'אק רוסו ביטאו באופן פומבי את ייאושם מצרפת.
4. השלטון אינו נענה לצרכי החברה. חלקים בעם גוועו ברעב בזמן שהאצילים המשיכו לערוך נשפים ולהקים ארמונות. בזירה הפוליטית גם האצולה וגם העם מבקשים יותר כוח וייצוג, אך המלך התעלם מכולם.
5. השלטון אינו מצליח להשיג תמיכה מאף אחת מהקבוצות החברתיות. לא האצולה וודאי לא העם באו לעזרתו הפוליטית של המלך.
6. השלטון אינו מצליח לאזן את עצמו מבחינה כלכלית והוא או פושט רגל או מטיל מיסים כבדים ובלתי מוצדקים כדי לחלץ את עצמו. כאמור, המלך ניסה למסות את האצולה והסיט אותם נגדו. המסיבות, אגב, נמשכו כל הזמן.

ברינטון הצליח להדגים את התיאוריה שלו בהצלחה גם על מקרים היסטוריים אחרים כמו המהפכה האמריקאית והמהפכה הבולשביקית.

פרנץ פאנון על מהפכה, אלימות, אחדות והמאבק לשחרור

השיטה הכי גרועה חוץ מכל השאר: ציטוטים מפורסמים על דמוקרטיה