ג'ונתן היידט על למה אתם תמיד צודקים: המוח הצודק ואשליית הרציונליות

אנחנו אוהבים לחשוב על עצמנו כיצורים רציונליים. אנחנו מאמינים שהדעות שלנו מעוצבות מתוך מחשבה ביקורתית, שההחלטות שלנו מבוססות על עובדות, ושאם מישהו חושב אחרת, הוא פשוט לא מבין את המציאות כמונו. אבל ג'ונתן היידט, חוקר פסיכולוגיה מוסרית מהבולטים בתחום, טוען אחרת: המוח שלנו לא מתוכנן לגלות את האמת – הוא מתוכנן להצדיק את מה שכבר החלטנו.

הפיל והפרש: מי באמת שולט על ההחלטות שלנו?

כדי להסביר את האשליה של הרציונליות, היידט משתמש במטאפורה של הפיל והפרש (The Elephant and the Rider). הפיל מייצג את האינטואיציות הרגשיות שלנו – התגובות המיידיות, הנטיות המוסריות והתחושות החזקות שמכוונות את ההתנהגות שלנו. הפרש, לעומת זאת, הוא החלק הרציונלי של המוח, זה שמספק נימוקים והסברים. אבל הבעיה היא שהפרש לא באמת שולט על הפיל – הוא רק מסביר את כיוונו בדיעבד.

אנחנו לא משנים את דעתנו בגלל טיעונים לוגיים. במקום זאת, אנחנו מרגישים משהו אינטואיטיבית – אהדה, דחייה, הזדהות, סלידה – ואז מגייסים את ההיגיון כדי להצדיק את מה שכבר הרגשנו. כלומר, כשאנחנו מתווכחים, אנחנו לא באמת מחפשים את האמת, אלא מגנים על הצד שלנו, ממש כמו עורך דין שמגן על לקוחו – ללא קשר לשאלה אם הוא באמת צודק.

אשליית האובייקטיביות

אחת ההשלכות המטרידות של הרעיון הזה היא שאנחנו נוטים להאמין שאנחנו רואים את העולם בצורה אובייקטיבית, בעוד שכל האחרים שבויים באשליות ובטיות עיוורות. זו תופעה שזכתה לכינוי The Myth of Pure Reason – המיתוס של התבונה הטהורה.

לדוגמה, כאשר אנחנו שומעים עמדה פוליטית מנוגדת לשלנו, אנחנו לא באמת מאזינים לה בניסיון להבין אותה. במקום זאת, אנחנו מחפשים מיד את החורים בלוגיקה, את הסתירות, את נקודות החולשה. לעומת זאת, כשאנחנו נתקלים בעמדה שאנחנו מסכימים איתה, אנחנו נוטים לקבל אותה מיד מבלי להפעיל את אותה רמת ביקורת.

 

האם אפשר להיות פחות צודקים?

היידט לא טוען שאין דבר כזה חשיבה ביקורתית, אבל הוא מבהיר שהיא קשה לנו הרבה יותר משנדמה לנו. אז איך אפשר לפתח מודעות למנגנונים האלה ולהימנע מהמלכודת של "אני תמיד צודק"?

  1. להבין שהמוח שלנו לא מחפש אמת, אלא צידוקים

    • עצם ההכרה בכך שאנחנו מונעים מאינטואיציות, ולא מרציונליות טהורה, עוזרת לנו להיות צנועים יותר בדיונים.
  2. לשאול: האם אני באמת מחפש להבין, או רק לנצח?

    • אם אנחנו מרגישים צורך עז להוכיח את הטעות של האחר, זו אינדיקציה טובה לכך שהפרש שלנו עובד אצל הפיל.
  3. לנסות לייצג בכנות את העמדה הנגדית

    • תרגול מעניין שמציע היידט הוא לנסות להסביר את העמדה של היריב שלנו בצורה כה משכנעת, שהוא יסכים עם האופן שבו הצגנו אותה. אם אנחנו לא מסוגלים לעשות זאת, כנראה שלא הבנו את העמדה לעומקה.
  4. לפתח סקרנות אמיתית כלפי דעות מנוגדות

    • במקום לראות במחלוקת מלחמה, אפשר לראות בה הזדמנות להרחיב את ההבנה שלנו.

 

ההכרה בכך שהמוח שלנו הוא "מוח צודק" – כלומר, מוח שמצדיק ולא באמת מחפש אמת – היא צעד ראשון לקראת פתיחות מחשבתית אמיתית. זה לא אומר שעלינו לוותר על עקרונותינו או להימנע מהבעת דעה, אבל זה כן אומר שעלינו לקחת צעד אחורה ולהכיר בכך שהצד השני לא בהכרח טועה – הוא פשוט רואה את הדברים מזווית אחרת, בדיוק כמונו.

אז בפעם הבאה שתמצאו את עצמכם משוכנעים שאתם צודקים לחלוטין, תזכרו: זה כנראה רק הפיל שלכם שמושך אתכם לכיוון הנוח לו – והפרש? הוא פשוט עסוק בלמצוא הצדקות.

עוד דברים מעניינים: