הפילוסוף היווני סוקרטס לא השתמש ברהיטות כדי להרשים, ולא התהדר בידע כדי לשתק את בני-שיחו. במקום לטעון בלהט את עמדותיו, הוא ניהל שיחה שמבוססת בעיקר על שאלות ומתנהלת כמו שמנתח מבצע ניתוח – מדויק, שקט, ממוקד. ובכל זאת, הוא הצליח להפוך את האמת של בן השיח לנייר סופג, עד שזה נותר מבולבל, מודה שלא ידע את שחשב שידע, ולרוב – חסר מילים.
10 שיטות סוקרטיות קלאסיות לניהול שיחה פילוסופית:
1. שאל במקום לטעון
במקום להגיד "זה לא נכון", שאל: "מה גורם לך לחשוב כך?"
סוקרטס כמעט לעולם לא התחיל בטענה. הוא ידע שכאשר אדם מגדיר בעצמו את עמדתו – קל יותר להוביל אותו להטיל בה ספק. שיטת החקירה הפילוסופית שלו נקראה "אלנכוס", והייתה מבוססת כמעט אך ורק על שאלות.
2. בקש הגדרה מדויקת
אם מישהו טוען משהו כמו "זה לא מוסרי", שאל: "מה לדעתך מוסריות?"
כך תכריח אותו לחשוף את ההנחות הלא מודעות שעומדות מאחורי דבריו – ולעיתים תראה שהן סותרות זו את זו.
3. חשוף דוגמאות סותרות
אם בן שיחך מציע הגדרה או עיקרון – הבא דוגמה שמפריכה אותה.
לדוגמה: אם הוא אומר שצדק הוא "לעזור לחברים ולפגוע באויבים", שאל: "מה אם החבר טועה והאויב צודק?"
4. עשה שימוש במה שהוא עצמו אמר
במקום להילחם – נצל את דבריו שלו כדי להוביל אותו להפרכה עצמית.
זו הטכניקה הסוקרטית האהובה ביותר – להשתמש במילים של הצד השני כראי לעצמן.
5. שמור על קול שקט וענייני
הכוח הסוקרטי אינו בדומיננטיות, אלא באיפוק. השתדל לא להיעלב, לא לקטוע – ובכך תיצור ניגוד שמעצים את המבוכה האינטלקטואלית של הצד השני.
6. תכנן את סדר השאלות
הובלה טובה היא אמנות. התחלה בשאלות תמימות לכאורה, המשך בהחמרה הדרגתית – וסיום בהנחת הסתירה.
7. השתמש באפוריה ככלי ולא כמטרה
המטרה אינה "להביך" אלא לערער ביטחון מזויף. כשהצד השני משתתק – זו לא תבוסה, אלא הזמנה לחשיבה מחודשת.
8. שאל שאלות שאתה יודע את התשובה להן
הדרך לשליטה בדיון היא לדעת מראש איך תיראה התשובה – ולהכין את הקרקע אליה. השאלות צריכות להיראות פתוחות, אך להיות מכוונות היטב.
9. השתמש בתמימות
סוקרטס כמעט תמיד הציג את עצמו כ"מי שאינו יודע". זה טריק חכם: זה מנמיך התנגדויות, פותח את הדלת לשיח – ומציב את השני בתפקיד "היודע" שאותו תוכל להוביל. הוא מקפיד להתייחס בענווה מופרזת אל עצמו ולרומם את יריביו במחמאות ואפילו חנופה, בידיעה שככל שהאגו גדול יותר כך הוא נופל חזק יותר.
10. כבד את השותף – גם כשאתה מפרק את דבריו
האפקט הסוקרטי הוא פסיכולוגי לא פחות מאינטלקטואלי. אם תוכל להשאיר את בן השיח בתחושת כבוד, גם כשהוא מודה שלא צדק – תנצח פעמיים: גם את הוויכוח, וגם את האדם.
המטרה היא לא לנצח
בניגוד לאויביו המושבעים הסופיסטים, סוקרטס לא התווכח עם אנשים על מנת לנצח או על מנת להוכיח שהוא יותר חכם. מטרתו הייתה לשחרר את בני-השיח שלו מהשכנוע שהם יודעים דבר מה על מנת שיוכלו באמת לשאול ולחקור אודותיו, ובכך לקרב אותם ואת עצמו אל האמת.
