צדקה תציל ממוות: בתו של ר' עקיבא והנחש

לרבי עקיבא הייתה בת. אמרו לו הכלדיים (אסטרולוגים): ביום בו תתחתן בתך ינשך אותה נחש והיא תמות. והיה רבי עקיבא מצטער מאוד על הדבר.

ביום חתונתה הוציאה בתו של רבי עקיבא את המכבנה (סיכת שער) שלה, נעצה אותה בחור בכותל. פגעה המכבנה בעינו של נחש ובבוקר כאשר נטלה אותה נגרר הנחש אחריה.

כשראה רבי עקיבא שבתו בחיים ביום שלאחר חתונה נדהם ושאל אותה: מה עשית?

ענתה בתו של רבי עקיבא: בערב בא עני וקרא על פתח הבית, אך כולם היו עסוקים בסעודת החתונה ואיש לא שם לב אליו. קמתי ולקחתי את מנת האוכל שנתת לי ונתתי אותה לו.

אמר רבי עקיבא לבתו: מצווה עשית. לאחר מכן יצא והכריז: "וצדקה תציל ממוות" (משלי י' ב'), ולא ממיתה משונה (מוות לא טבעי) אלא ממיתה עצמה.

מקור: תלמוד בבלי, מסכת שבת, קנו, א

אולי יעניין אותך גם:

האם הכחשת המוות היא יסוד התרבות? על תיאורית ניהול האימה

אפיקורוס על למה לא צריך לדאוג לגבי המוות

עוד דברים מעניינים:

יהדות ותרבות המחלוקת

האם האמונה של היהדות באמת אחת היא האמונה שכדי להגיע אליה צריך לעמת בין אמיתות מנוגדות? על תרבות של מחלוקת מאברהם אבינו עד חכמי ימינו