עמוד זה אינו מעודכן! לסיכומים מעודכנים לבגרות בהיסטוריה בשנה"ל הנוכחית
–
להלן תמצאו את סיכומי החומר לבחינת הבגרות בהיסטורה א' מועד קיץ 2014 תשע"ד. במסמך שלהלן מופיע המיקוד לבחינת הבגרות בהיסטוריה א' אך חשוב להעיר כי החל משנת 2014 (תשע"ד) אין עוד "מיקוד" של חומר הבגרות אלא מסמכי הלימה המתפרסמים כבר בראשית הקיץ. לפיכך הסיכומים להלן בהיסטוריה א' מותאמים למסמכי ההלימה ("מיקוד") של בחינת הבגרות במועד קיץ 2014 תשע"ד כפי שהתפרסמו על ידי מפמ"ר היסטוריה במשרד החינוך.
בפירוט חומר הלימוד בהיסטוריה א' לבחינת הבגרות מועד קיץ 2014 תמצאו קישורים לעמודי סיכומים המכסים את כל חומר הלימוד. ניתן גם לפנות לעמוד הסיכומים המלא בהיסטוריה א ולעמוד הראשי של בגרות בהיסטוריה וכן לעמוד סיכומי מיקוד לבגרות כאן באתר. הסיכומים נמצאים כאן על מנת לסייע לכם ללמוד ולערוך חזרה לקראת הבחינה אך סיכומים אינם תחליף להכרות מלאה עם החומר והאחריות על השימוש בסיכומים הינו על אחריות הלומד בלבד. בהצלחה!
ממדינת מקדש לעם הספר, בית שני
פרק ראשון:יהודה בתקופה הפרסית
א. גלות בבל, הצהרת כורש ושיבת ציון.
- 1. הצהרת כורש: תוכנה ומהימנותה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה
- תוכנה של הצהרת כורש ומידת מהימנותה בהשוואה ל"כתובת הגליל"
- הסיבות להצהרה (פוליטיות, דתיות, גיאו-פוליטיות – חשיבותה של א"י כאזור ספר באימפריה הפרסית).
- השפעת ההצהרה – פרק חדש בתולדות העם היהודי – בית שני.
ב. בניית בית המקדש בזמן שיבת ציון. שבי ציון התמודדו עם עיצוב זהותה של החברה החדשה. זהות זו נבנתה תוך התמודדות עם חורבן הבית הראשון, ובהשפעתה של תפיסה שראתה בגלות עונש אלוהי על התרחקות מחיי התורה. גיבוש הזהות והשאיפה לקיום מלא של חיים על פי חוקי התורה לוו בהתלבטות ובגישות שונות לשאלות הנוגעות לחיי יום יום.
- 1. בניית בית המקדש השני והגורמים שעיכבו את תהליך הבנייה
- הגורמים שעיכבו את הבנייה (הפרעה מצד גורמים מקומיים – 'צרי יהודה ובנימין'; קשיים כלכליים; הקשיים שהערימו פקידי השלטון, המאבק בין בית דוד לבין הכהן הגדול).
- חידוש הבניה וחנוכת הבית.
3.בית המקדש כמרכז החיים היהודיים: מרכז דתי, כלכלי וחברתי
הדיון במרכזיותו של בית המקדש השני מדגיש את השלב הראשון בנושא – ממדינת מקדש לעם הספר. המקדש הוא מרכז החיים של שבי ציון וסמל לזהותם.
- מרכזיות בית המקדש בחיי העם (היבטים דתיים, כלכליים וחברתיים)
- · עזרא ונחמיה
כיצד תרמו עזרא ונחמיה לעיצוב הזהות היהודית בתקופה זו?
- 2. עזרא הסופר, מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון: קשיים והישגים
- מי היה עזרא הסופר? הגורמים לעלייתו מבבל, סמכויותיו ומעמדו.
- מטרות עזרא בפעילותו ביהודה, הפעולות שנקט כדי לממש את מטרותיו והקשיים בהם נתקל עזרא.
- כיצד מבטאות פעולותיו את הניסיון לעיצוב הזהות היהודית בימי שיבת ציון.
- 3. נחמיה, מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו: קשיים והישגים
- מי היה נחמיה? מעמדו, וסמכויותיו
- מטרות נחמיה בפעילותו ביהודה. הפעולות בהן נקט על מנת לממש מטרות אלה.
- כיצד מבטאות פעולותיו את הניסיון לעיצוב הזהות היהודית בימי שיבת ציון.
- המתנגדים לפעולותיו מבחוץ ומבפנים ומניעיהם.
- עיקרי האמנה והאופן בו הם מבטאים את זהותו המתגבשת של העם בימי שיבת ציון (מרכזיות בית המקדש; בדלנות; קיום החיים על פי חוקי התורה; רגישות חברתית).
- במה שונה מנהיגותו מזו של עזרא (סמכויותיהם, אישיותם, תחומי פעילותם).
- הקשיים וההישגים של נחמיה.
- 4. המחלוקת בשאלת הזהות היהודית: הגישה הבדלנית מול הגישה האוניברסלית
- הגישה הבדלנית והגישה האוניברסלית. הבהרת המושגים. התומכים בכל אחת מהגישות, נימוקי המצדדים בעמדות השונות.
- ביטויי המחלוקת בין תומכי הגישה הבדלנית ובין תומכי הגישה האוניברסלית בימי שיבת ציון.
- מדוע הפכה הגישה הבדלנית לגישה המובילה בימי שיבת ציון?
פרק רביעי: ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית המקדש
ג. דפוסי השלטון הרומאי בארץ ישראל ('מלך חסות' – הורדוס, הנציבים)
- השלטון הרומאי העקיף: דמותו של "מלך החסות" הורדוס
1. מדוע העדיפו הרומאים לנקוט במדיניות של שלטון עקיף באמצעות שליטים מקומיים?
- 2. המאפיינים העיקריים של שלטון הורדוס: נאמנות לרומא ולשליטיה המתחלפים, תמיכה באוכלוסייה ההלניסטית בא"י, חיסול שרידי החשמונאים והאצולה ביהודה, התערבות בסדרי הכהונה והסנהדרין, מפעלי הבנייה המפוארים.
- השלטון הרומאי הישיר: תקופת הנציבים הרומאים.
- תפקיד הנציב וסמכויותיו
- מאפייני שלטונם של הנציבים שהובילו לעוינות ליישוב ביהודי והעדפת הלא יהודים בארץ, עול כלכלי כבד, עושק ומעשי שחיתות, פעילות נגד תנועות משיחיות ומורדים.
ד.הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בוויכוח על היציאה למלחמה ברומאים
- הסיבות למרד הגדול: פגיעה בחיי הדת וברגשות הדתיים של היהודים; מתח בין היהודים לנכרים עקב חיזוק מעמד האוכלוסייה הלא יהודית ע"י השלטון הרומאי; מצוקה כלכלית, מעשי העושק של הנציבים, הגברת הקיטוב הכלכלי; תסיסה משיחית והתגברות תופעות משיחיות בין היהודים; התגברות הקנאות הקיצונית ורוח המרד, הופעת קבוצות קיצוניות.
- הוויכוח על היציאה למלחמה ברומאים (נימוקי המתנגדים; נימוקי התומכים).
פרק חמישי: בין ייאוש לבניה: מירושלים ליבנה
א. רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה
1. המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש והסכנות שנשקפו לחברה היהודית עקב משבר זה
- אווירת הייאוש והמשבר עקב התבוסה ותקנות הכיבוש שהנהיגו הרומאים
- השלכות אובדן המרכז של הציבור היהודי (ההשלכות הדתיות והמוסדיות)
- החשש מפני הכחדת הישוב בא"י והעם היהודי.
2.בניית המרכז ביבנה: עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש, יצירת גורמים מלכדים חדשים: תקנות חדשות 'זכר לחורבן', בית הכנסת, לימוד התורה והתפילה
כינון החיים הציבוריים ועיצוב מחדש של החיים היהודיים ללא קיומו של המקדש:
- כינון הנשיאות ובית הדין הגדול כמוסדות מרכזיים של העם היהודי
- קביעת מיקומו של בית הכנסת כמקום פולחן במקום בית המקדש.
- קביעת דרכי כפרת עוונות ופולחן כחלופה להקרבת הקורבנות (התפילה, המצוות, התשובה ומעשי החסד, הניתנים לביצוע על ידי כל אדם).
- קביעת הלכה אחידה המחייבת את כולם, העדר זרמים ופלגים מנוגדים ביהדות.
- · התקנות העיקריות שתוקנו ביבנה (על ידי רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל) ועיצבו מחדש את החיים היהודיים ('זכר למקדש', 'זכר לחורבן').
· ערים וקהילות: חברה ותרבות בימי הביניים
ב. העיר בעולם המוסלמי והקהילה היהודית בה
- מבנה העיר המוסלמית ומוסדותיה המרכזיים. תושבי העיר: מעמדם המשפטי ודפוסי המגורים שלהם.
- המעמד המשפטי של היהודים בערים המוסלמיות.
- העיסוקים הכלכליים של היהודים בערים המוסלמיות.
הקהילה היהודית בעיר המוסלמית
ג. העיר באירופה הנוצרית והקהילה היהודית בה
העיר באירופה הנוצרית
4. המבנה החברתי בעיר: ניידות חברתית, משמעות המושג 'אזרח חופשי', מעמד הנשים בעיר.
6. העיר כמרכז תרבותי- חינוכי (אוניברסיטאות) וכמרכז כלכלי (גילדות, שווקים, ירידים, בנקים).
הקהילה היהודית בעיר הנוצרית
- המעמד המשפטי של היהודים בערים הנוצריות.
3. מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית באירופה הנוצרית: מבנה ההנהגה, סמכויותיה ואמצעי האכיפה שהיו בידיה.
ד. עיר מדגימה: בגדד או פראג (סעיפים 1,2 או סעיפים 3,4)
1. העיר בגדד
מאפיינים של העיר בעולם המוסלמי בימי הביניים שבאו לידי ביטוי בעיר בגדד:
ד. חיי היום יום בבגדד (החלוקה לרבעים, סוגי הבתים, מעמדות, בעיית המים ודרכי התמודדות
איתה)
ה. בגדד כמרכז כלכלי.
ו. ניהול העיר- מערכות השיפוט, הפיקוח והאכיפה בבגדד.
ז. בגדד כמרכז תרבותי של העולם המוסלמי במאות ה- 9 וה- 10 והביטויים לכך, תחומי הידע שפרחו בבגדד.
2. הקהילה היהודית בבגדד
מאפיינים מחיי היהודים בעולם המוסלמי בימי הביניים כפי שבאו לידי ביטוי בחיי היהודים
בבגדד:
א. מוסדות ההנהגה העצמית של היהודים כביטוי לאוטונומיה יהודית: ראש הגולה, הגאונים תחומי פעילותם והשפעותיהם על היהודים בעולם המוסלמי.
ב. רס"ג – אישיותו הגותו ותרומתו להגות היהודית , דרכי ההתמודדות עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים, הפולמוסים בהם היה מעורב.
3. העיר פראג
מאפיינים של העיר הנוצרית בימי הביניים שבאו לידי ביטוי בעיר פראג:
א. הביטויים למרכזיותה של פראג בתחומים המדיני, הכלכלי והחינוכי-תרבותי.
4. הקהילה היהודית בפראג
מאפיינים מחיי היהודים באירופה הנוצרית שבאו לידי ביטוי בחיי היהודים בעיר פראג:
א. היחס של השלטון המרכזי ושל תושבי פראג הנוצרים אל היהודים: המעמד המשפטי של יהודי פראג , הרקע לגירושים של יהודי העיר והסיבות להחזרתם.
ב. מבנה הרובע היהודי בפראג ,
ד. הפעילות הכלכלית של יהודי פראג, "יהודי החצר".
ה. מבנה החברה היהודית בפראג: הקיטוב החברתי בקרב יהודי פראג, עזרה הדדית (פועלו של מרדכי מייזל).
ז. המהר"ל מפראג- אישיותו, הגותו ותרומתו להגות היהודית בימי הביניים, דרכי התמודדותו של המהר"ל עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים (המשמעות שהעניק המהר"ל לגורלם הפוליטי של היהודים ולדרך חייהם בגולה), ביקורתו על שיטות הלימוד והפסיקה המחייבת.
א. הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19
ראה: מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית ותנועת הלאומיות באירופה במאה ה-19 לפי מיקוד קיץ 2014
א-1. הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה- 19
א-2. הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19
א-3. המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19
א-4. דפוסי הגשמה של תנועה לאומית מדגימה באחת הארצות
א-1.הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19
- מה קושר ומלכד את בני אותו לאום? (שפה, מנהגים ומסורות, עבר משותף, מוצא משותף, סמלים, זיקה למולדת, השאיפה של בני הלאום לחיות במדינה עצמאית משלהם).
- מה היו השינויים שיצרה הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19?
א. חיזוק מסגרות השתייכות ויצירת מוקדי זהות חדשים לבני האדם.
ב. התגבשותן של מסגרות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות (התנועות הלאומיות) שטיפחו וחיזקו את סימני הלאומיות ונאבקו ליצירת מסגרת מדינית עצמאית לבני אותו לאום.
ג. שינויים במפה המדינית של אירופה. (השוואה בין מפת אירופה בשנת 1815 למפה בשנת 1920).
א-2. הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19
- השפעת עקרונות תנועת ההשכלה– העקרונות המרכזיים של תנועת ההשכלה היוו את הבסיס שעליו נשענו השינויים (שינויים במקור הידע, שימוש ביקורתי בידע, ההכרה שכל בני האדם שווים בזכויות היסוד לחיים, לחירות ולקניין, ההכרה בעיקרון ריבונות העם והאמונה ב"קידמה").
- השפעת תופעת החילון, שהלכה והתרחבה, על בני האדם (הבהרת מושג החילון- שבירת הבלעדיות של הדת ומוסדותיה בחיי הפרט והחברה ולא בהכרח נטישה של האמונה).
- השפעת התנועה הרומנטית על התפתחות התנועות הלאומיות במאה ה-19 (חשיבות הרגש והדמיון, שיבה אל העבר והעצמתו, חיפוש אחר סימנים ייחודיים של קבוצות בני אדם, כינוס והעצמה של התרבות העממית: אגדות עם ופולקלור).
- השפעת אירועים פוליטיים בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19 על התפתחותן של תנועות לאומיות באירופה במאה ה-19 (הדי המהפכה האמריקאית, הדי המהפכה הצרפתית ותקופת שלטונו של נפוליאון).
- השפעת תהליכי התיעוש והעיור על אנשים שנדחקו לעולם חדש ומנוכר. (במה הלאומיות היוותה מענה למציאות החדשה שנוצרה?)
- השפעתן של תמורות בתחבורה, בתקשורת, בחינוך ובתרבות על אורח החיים והחשיבה של בני האדם. במה תמורות אלו סייעו להפצת הלאומיות.
א-3. המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו במאה ה-19 באירופה
- המאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות ותומכיהם באירופה במאה ה-19. (המעמד החברתי אליו השתייכו המנהיגים, מקור סמכות המנהיג ואמונה ביכולת לשנות את הסדר החברתי- פוליטי הקיים).
- תחומי הפעולה של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19. (טיפוח תודעה לאומית ופעילות פוליטית להקמת מדינה לאומית).
- שלבי ההתפתחות של הפעילות הלאומית באירופה במאה ה-19. (פעילות של אנשי רוח לגיבוש זהות לאומית, פעילות תרבותית וארגונית להפצת הלאומיות, פעילות פוליטית למען הגשמת זכויות לאומיות, לדוגמא- מהפכות "אביב העמים", פעילות דיפלומטית וצבאית להקמת מדינות לאומיות).
- הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים למימוש יעדי התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19. (אופי השלטון, היקף המודרניזציה בתחומים שונים, כוחה של הכנסייה, מידת הפיצול החברתי, המדיני והתרבותי).
א-4. תנועה לאומית מדגימה באחת מהארצות: אטליה, גרמניה, יוון, פולין
- המצב המדיני, חברתי-כלכלי בארץ שנבחרה לפני תחילת המאבק הלאומי, הגבולות בהם חיו בני הלאום, מי שלט במדינה.
- מטרת המאבק והכוחות הפעילים שהניעו את המאבק הלאומי בארץ שנבחרה,
- השלבים העיקריים במאבק של התנועה הלאומית בארץ שנבחרה.
- דרכי הפעולה שננקטו בשלבי המאבק השונים בארץ שנבחרה.
- הגורמים שסייעו והגורמים שעיכבו את המאבק הלאומי בארץ שנבחרה, והסבר כיצד סייעו או עיכבו.
- תוצאות המאבק הלאומי בארץ שנבחרה עד שלהי המאה ה-19.
- קווי הדמיון והשוני בין המאבק הלאומי בארץ שנבחרה לבין דפוסי הפעולה ושלבי המאבק של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19
ב. התנועה הלאומית היהודית המודרנית – הציונות ומאפייניה העיקריים
ראה סיכום מורחב אודות: התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים
ב-1. הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית ראשית הטלת הספקות בפתרון האמנציפציה לאור גילויי האנטישמיות במערב ומרכז אירופה.
- החשש מאובדן הזהות היהודית בד בבד עם תהליכי החילון וההשתלבות בחברת הרוב.
- גילויי האיבה כלפי היהודים מצד השלטון והחברה במזרח אירופה.
- השפעת רעיונות הלאומיות והפעילות של התנועות הלאומיות במאה ה-19 באירופה על היהודים. ("וכי נופלים אנחנו מהם"? לצד דחיית היהודים מקבוצת ההשתייכות הלאומית).
כאשר הבשילו התנאים השונים לצמיחתה של התנועה הציונית, היא הסתייעה רבות בכמיהה ארוכת השנים של המוני בית ישראל לציון, אך אין לראות בכמיהה זאת סיבה להתעוררות הלאומיות היהודית המודרנית.
ב-2. פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה
- תחנות בחייו של הרצל.
- בעיית היהודים והפתרון המוצע לה בספרו של הרצל "מדינת היהודים".
- הקונגרס הציוני הראשון ותכנית באזל.
- הקמת המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה.
- ניסיונותיו של הרצל לקבל צ'רטר מהסולטן העות'מאני והשגת הסכמת המעצמות (גרמניה, הקיסרות הרוסית ובריטניה)למתן ערבויות לצ'רטר זה.
- פולמוס אוגנדה.
ב-3 הוויכוח בין הציונים על דמות החברה שעתידה לקום בארץ ישראל
- הגישות השונות בנוגע לאופייה של חברת המופת הרצויה בארץ ישראל: חברה יצרנית ועצמאית שונה ממאפייני החיים היהודיים בגולה, חברת מופת סוציאליסטית וחברת מופת דתית-לאומית.
יש ללמד שתיים מהגישות הבאות:
– חברת מופת סוציאליסטית
– חברת מופת על פי גישתו של הרצל בספריו 'מדינת היהודים' 'אלטנוילנד'
– חברת מופת דתית לאומית
ג. תחומי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ- ישראל
ראה פירוט וסיכומים של הנושא: דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ-ישראל
ג-2. פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה
- העלייה לארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה: סיבות לעלייה, קשיי העולים).
- הקמת צורת התיישבות חדשות (מושבה וקבוצה), הקמת העיר העברית – תל אביב, הכרת מפת ההתיישבות בארץ ישראל.
- הקמת מסגרות חברתיות-פוליטיות. (ארגוני האיכרים במושבות, מפלגות הפועלים ומקומן בחיי חבריהן; אין הכוונה להשוואה בין מצעי המפלגות השונות).
- הקמת מסגרות ביטחוניות. (השומר כארגון המשלב את רעיון "כיבוש העבודה" ברעיון "כיבוש השמירה" ומגלם את דימויי היהודי החדש).
- הנחת התשתית לתרבות וחינוך עברי. ("מלחמת השפות", עיתונות, פעילותו של אליעזר בן יהודה, הקמת הסתדרות המורים ומסגרות חינוכיות עבריות).
- אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית. ('שיטת האפוטרופסות' והביקורת עליה(העזרה שהגיש הברון רוטשילד למושבות), פעילותו של ד"ר ארתור רופין והמשרד הארץ ישראלי למען היישוב היהודי בא"י).
ד. התנועה הציונית והישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה
- עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה– הצגת העמדות (ניטראליות, תמיכה במדינות המרכז, תמיכה בבריטניה) והשיקולים לכל אחת מן העמדות.
- הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים.
השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה-19
- במה דומה התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות באירופה במאה ה-19. (הגורמים לצמיחתן, יעדים, טיפוסי המנהיגים, דפוסי פעילות).
- במה שונה התנועה הציונית מתנועות לאומיות אחרות:
- התנועה הציונית יכלה להישען על תפיסתם של היהודים את עצמם כעם ועל הכמיהה לציון ולהעניק להם משמעות לאומית מודרנית.
- האתגרים הייחודיים שעמדו בפני התנועה הציונית (הריחוק הגיאוגרפי, הפיצול הקהילתי, הלשוני והתרבותי, התלות בשליט החוקי על ארץ-ישראל ובהסכמת השלטונות המקומיים בארצות השונות לפעילות הציונית).
- ריבוי המתנגדים לתנועה הציונית בתוך החברה היהודית והגיוון במניעיהם. (אורתודוכסים, יהודים משתלבים, תומכי הבונד ויהודים סוציאליסטים חברי התנועות המהפכניות).
סיכומים לבגרות בהיסטוריה א' קיץ 2014 תשע"ד- מיקוד \ הלימה
אולי תוכלו להעזר גם ב:
סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב' – קיץ 2014
סיכומים לבגרות בהיסטוריה א' – חורף תשע"ה 2015
