סיכום בהיסטוריה: הפולמוס אודות הצעת אוגנדה

הצעת אוגנדה הייתה אחת התוצאות של פעילותו הדיפלומטית של הרצל עם בריטניה. בהצעת אוגנדה בריטניה מציעה ליישב יהודים באוגנדה ולתת להם אוטונומיה תחת חסות בריטית. נותנת הצעה זו כדי למשוך למזרח אפריקה כסף וכוח אדם נאמן שיפתח את האזור וישמור על האינטרסים שלה. בתחילה הרצל דוחה את ההצעה מכיוון ורוצה רק התיישבות בא"י או בסמוך לה אך בשנת 1903 בעקבות פוגרום קישינב ברוסיה הרצל שינה דעתו והחליט לקבל את ההצעה.

הרצל  הביא את תוכנית אוגנדה לדיון בפני הקונגרס הציוני השישי בבאזל (1903). בקונגרס התפתח ויכוח סוער בין תומרי ההצעה למתנגדי ההצעה.

להלן הנימוקים:

תומכי הצעת אוגנדה

  1. יש לתמוך בהצעה הבריטית מאחר ומדובר בהישג עצום אשר לראשונה מעצמה חשובה כמו בריטניה מוכנה לשת"פ עם התנועה הציונית.
  2. פתרון מיידי – חייבי למצוא פתרון מיידי ליהודים ברוסייה מאחר ונמצאים בסכנת חיים בעקבות הפוגרומים וכי אוגנדה תהיה רק מקום הצלה זמני בדרך לארץ ישראל ועדיין התנועה הציונית תפעל להשגת צ'ארטר להתיישבות בא"י.
  3. "ציונות בלי ציון עדיפה על פני ציון בלי ציונות" – המו"מ על א"י נכשל וחייבים להקים מדינת יהודים והמיקום לא משנה וזאת על מנת להקל על סבלם של היהודים במזרח אירופה.
  4. ריכוז יהודים בטריטוריה אחת גם אם היא לא ארץ קודשנו תציל את עמנו, תעצור את ההתבוללות ותבטיח את אחדות העם היהודי ונאמנותו לדת.

מתנגדי ההצעה:

  1. "אין ציונות ללא ציון" – התחייה הלאומית של העם היהודי יכולה להתקיים רק בציון. העם היהודי קשור לא"י ורק לשם הוא ילך בהמוניו – כדי לבנות את מולדתו.
  2. הצעת אוגנדה = בגידה בציונות ובתוכנית באזל – אשר מטרת הציונות הייתה להקים "בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל".
  3. משאבים מוגבלים – הפתרון "הזמני" (אוגנדה) ייגזול מהתנועה הציונית את מעט המשאבים הכספיים והאנושיים העומדים ברשותה ויגזול זמן יקר הגרוש לארגון ההתיישבות ויש להפנות משאבים אלו רק להתיישבות בא"י.
  4. הפתרון הזמני יהפך לקבוע – לאחר התיישבות והתמקמות באוגנדה ייתכן ובעתיד לא ירצו לעזוב או שמדינות העולם לא ירצו לסייע להתיישב בא"י.

לאור הסערה שחוללה הצעת אוגנדה ולסכנת הפילוג בתנועה הציונית הוחלט להעלות להצבעה את השאלה:

האם לשלוח משלחת מחקר שתבחן את אם השטח המיועד ראוי להתיישבות יהודית באוגנדה.

רוב הצירים בקונגרס תמכו בהצעה והמתנגדים עזבו במחאה את האולם. הרצל נעל את הקונגרס באומרו: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" כך ביקש לעודד את הנוכחים ולמנוע פילוג.

בשנת 1904 מת הרצל ובקונגרס השביעי (1905) שהתכנס לאחר מותו הוחלט לדחות את הצעת אוגנדה ובנוסף קבע הקונגרס כי לא ידונו יותר על הצעות התיישבות שאינן בא"י והיצמדות לתוכנית באזל עד להשגת המטרה.

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / הלאומיות בישראל ובעמים / דפוסי הפעילות של התנועה הציונית

מי היה קונפוציוס

קונפוציוס: הנער היתום שהפך להיות הוגה הדעות שעיצב את פניה של סין עד ימינו. מבוא לחיים ותורת החיים של קונפוציוס

עוד דברים מעניינים:

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את מה שאדם אחר מרגיש, שונה