בגרות בהיסטוריה: תופעת הלאומיות המודרנית והתנועות הלאומיות באירופה

להלן תמצאו את מיקוד חומר הלימוד לבחינת הבגרות בהיסטוריה א בפרק של מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית והתנועות הלאומיות באירופה. במסגרת מיקוד חומר הלימוד תמצאו קישורים לסיכומים בנושאים השונים הנכללים בחלק זה של בחינת הבגרות. חומר הלימוד שלפניכם מתאים למיקוד של הבגרות בהיסטוריה א – קיץ תשע”ד 2014 או מיקוד לבגרות בהיסטוריה א’ – חורף תשע”ה 2015. הסיכומים באתר הם חלק ממאגר הבגרות בהיסטוריה באתר. תוכלו למצוא עוד עמודי סיכום לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה א' בקישורים שלעיל.

א.  הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19

א-1.  הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה- 19 – מאפייני תופעת הלאומיות

א-2. הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19 – הגורמים העומדים ברקע עליית הלאומיות

א-3. המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19

א-4. דפוסי הגשמה של תנועה לאומית מדגימה אחת מאחת מארצות אירופה

א-1.הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19

  1. כיצד נוצר הקשר בין בני אותו לאום? (שפה, עבר משותף, מנהגים ומסורות, סמלים, מוצא משותף, זיקה למולדת, השאיפה של בני הלאום למדינה עצמאית).
  2. מה היו השינויים שהביאה עימה תופעת הלאומיות המודרנית באירופה של המאה ה-19?

א.     חיזוק מסגרות השתייכות ויצירת מוקדי זהות חדשים לבני האדם במסגרת הלאומיות.

ב.      התגבשותן ועלייתן של מסגרות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות לאומיות שטיפחו וחיזקו את סימני הלאומיות ונאבקו ליצירת מסגרת מדינית עצמאית בעבור בני אותו לאום.

ג.      שינויים גיאו-פוליטיים במפה המדינית של אירופה. (השוואה בין מפת אירופה בשנת 1815 למפה בשנת 1920).

א-2. הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19

  1. השפעת עקרונות תנועת ההשכלה על עליית הלאומיות דרך שינויים בתפיסת הידע, הכרה בשוויון זכויות והרצון בקידמה.
  2. השפעת תופעת החילון, שהלכה והתרחבה, על תופעת הלאומיות דרך שבירת מרכזיותה של הדת בארגון החיים החברתיים.
  3. השפעתה של התנועה הרומנטית על עליית הלאומיות המודרנית במאה ה-19 (מקומו של הרגש והדימיון, הרצון לחזור אל העבר בצד רצון בייחודיות, הדגש על העממיות)
  4. השפעת אירועים מדיניים פוליטיים בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19 על ההתפתחות של תנועות לאומיות באירופה במאה ה-19 (השלכות המהפכה האמריקאית, השפעת המהפכה הצרפתית ותקופת שלטונו של נפוליאון בצרפת).
  5. השפעת תהליכי המהפכה התעשייתית ותהליכי העיור על יצירת עולם חדש ומנוכר בעבור אנשים. כיצד הייתה הלאומיות תשובה למציאות החדשה הזו?)
  6. תמורות חברתיות וכלכליות בתחומי התקשורת, תחבורה, תרבות וחינוך על חייהם ותפיסותיהם של בני אדם והקשר שלהם להפצת הלאומיות

א-3. המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו במאה ה-19 באירופה

  1. המאפיינים המעמדיים, מקור הסמכות והאמונה בצורך והיכולת לשינוי פוליטי של מנהיגי התנועות הלאומיות ותומכיהם באירופה במאה ה-19.
  2. תחומי הפעולה של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19. כמו בנייה תודעה לאומית ופעולה לשם הקמת מדינות לאום עצמאיות.
  3. שלבים בהתפתחות של הפעילות הלאומית באירופה במאה ה-19. השפעתם של אנשי רוח על בניית הזהות הלאומית, פעילות תרבותית המפיצה את הלאומיות, פעילות דיפלומטית ותופעות כמו אביב העמים“ באירופה.
  4. הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים למימוש יעדי התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19. (אופי השלטון, היקף המודרניזציה בתחומים שונים, כוחה של הכנסייה, מידת הפיצול החברתי, המדיני והתרבותי).

א-4. תנועה לאומית מדגימה באחת מהארצות: איטליהגרמניהיוון, פולין

  1. המצב המדיני, חברתי-כלכלי בארץ שנבחרה לפני תחילת המאבק הלאומי, גבולות ואופי השלטון של המדינה.
  2. מטרת המאבק הלאומי והכוחות הפעילים שהניעו אותו.
  3. השלבים המרכזיים במאבק של התנועה הלאומית.
  4. דרכי הפעולה במסגרת המאבק הלאומי
  5. הגורמים שסייעו והגורמים שעיכבו את המאבק הלאומי ואופן השפעתם.
  6. תוצאות המאבק הלאומי עד שלהי המאה ה-19.
  7. קווי הדמיון והשוני בין המאבק הלאומי בארץ שנבחרה לבין דפוסי הפעולה ושלבי המאבק של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19

סיכומים ומיקוד של פרקי לימוד נוספים של הבגרות בהיסטוריה א' חורף תשע"ה 2015:

יהודה בתקופה הפרסית

ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית המקדש

 בין ייאוש לבניה: מירושלים ליבנה

התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים

השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות

דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ-ישראל

קהילות מדומיינות: האם הלאומיות קיימת רק בראש שלנו?

13 ציטוטים על לאומיות

רוע וגאולה במחשבה של מרטין בובר

הפילוסופיה של מרטין בובר מספקת נקודת מבט עמוקה וייחודית על טבעו וגאולתו של הרוע. בעוד שחלק ניכר מעבודתו ידוע בהתמקדות בדיאלוג, קהילה ומערכות יחסים, הרהוריו על הרוע, תפקידו בחיי האדם וכיצד ניתן לשנותו הם היבטים משמעותיים מאוד במחשבתו.

בובר ניגש לנושא הרוע לא ככוח מוחלט או בלתי ניתן לפדיון אלא כמשהו שניתן לטפל בו, להבין אותו ובסופו של דבר לגאול באמצעות דיאלוג ופעולה אנושית. בעבורו הרוע אינו כוח נפרד ועצמאי המתקיים בניגוד לטוב. במקום זאת, זהו עיוות או שיבוש של ההרמוניה הטבעית בין יחידים ויחסיהם – גם זה עם זה וגם עם האלוהי. לדעתו, הרוע מתבטא כאשר מערכת היחסים אני-אתה – האידיאל של כבוד הדדי, פתיחות ומפגש – מתפרקת, מפנה את מקומו ליחסי אני-זה, שבה אנשים ודברים עוברים אובייקטיביות, משתמשים בהם ומצטמצמים לכלים. החפצה זו מטפחת הפרדה וניכור, שניהם מרכזיים בהבנתו של בובר את הרוע.

הרוע, לדעתו של בובר, הוא בעיקרו יחסי. הוא משגשג במצבים שבהם מפגשים אמיתיים מוחלפים בעסקאות, שבהם אנשים מאבדים את היכולת לראות זה את זה כיצורים מלאים ובמקום זאת רואים בהם אמצעי להשגת מטרה. התמוטטות זו במערכות היחסים לא רק פוגעת ביחידים, אלא משחיתה את המרקם של הקהילות והחברה. ככל שאנו מחפצים אחרים, כך אנו מנתקים את הקשרים הקושרים אותנו יחד בדרכים משמעותיות.

הליקוי של אלוהים
אחת התרומות המשמעותיות ביותר של בובר לדיון על הרוע היא תפיסתו של "ליקוי האל". רעיון זה מתייחס לתקופות בהיסטוריה האנושית, או בחיי הפרט, שבהן נוכחותו של אלוהים נראית מרוחקת או מעורפלת, והקשר האלוהי בין אנשים לאלוהים מנותק. לפי בובר, הרוע משגשג ברגעים אלו של ליקוי אלוהי. כאשר אנשים מאבדים את הקשר שלהם עם אתה האלוהי – כאשר תחושת האימננטיות והנוכחות של אלוהים מוסתרת – סביר יותר שהם יפלו לדפוסים של חפצה, מניפולציה ופגיעה.

עם זאת, ליקוי האל אינו קבוע. בובר מאמין שזה חלק ממחזור גדול יותר של חיים רוחניים, שבו נוכחות אלוהים עשויה לדעוך אך ניתן לגלות אותה מחדש באמצעות מאמצים לשיקום מערכות יחסים – בין בני אדם ועם האלוהי. הרוע, במובן זה, אינו נובע מאיזו חושך מובנה בעולם אלא מכשל של מערכת יחסים ודיאלוג, את שניהם ניתן לשחזר.

גאולה באמצעות דיאלוג
הפתרון של בובר לרוע קשור עמוקות לפילוסופיית הדיאלוג שלו. הוא לא מציע שהרוע הוא משהו שאפשר להתגבר עליו בכוח או להכחיד אותו באמצעות עונש. במקום זאת, הוא מציע שניתן לגאול את הרוע – להפוך לטוב – באמצעות מפגשים אנושיים אמיתיים. על ידי ביסוס מחדש של מערכת היחסים אני-אתה, יחידים יכולים לרפא את השבירה המולידה את הרוע. תהליך הגאולה הזה אינו מופשט אלא מעשי ביותר: הוא כרוך בפתיחות, אמפתיה ונכונות לעסוק באחרים כיצורים מלאים, ולא כאובייקטים.

בהגות החסידית, שהשפיעה עמוקות על בובר, ישנה אמונה שגם הרוע מכיל ניצוצות של פוטנציאל אלוהי שניתן לשחרר ולהפוך. בובר מרחיב את הרעיון הזה בכך שהוא מציע שליחסים אנושיים, כשהם אמיתיים ומושרשים במפגש אני-אתה, יש את הכוח להפוך חוויות שליליות לחיוביות. פעולת המפגש עם אדם אחר בצורה מלאה וכנה היא גואלת כי היא משחזרת את הקשר שהרע ניתק.

רוע וחירות
בובר גם חוקר את הקשר בין הרוע לחירות האדם. הוא טוען שהאפשרות של רוע נובעת מאותו חופש המאפשר אהבה, יצירתיות ומערכות יחסים אותנטיות. בני אדם חופשיים לבחור בין להתייחס לאחרים כאל חפצים או כאל אתה. חופש זה אומר שהרוע הוא תמיד תוצאה פוטנציאלית של פעולה אנושית, אבל זה גם אומר שהגאולה תמיד אפשרית. אותו חופש שמוביל לניכור ולפגיעה יכול להיות מופנה לכיוון שיקום ודיאלוג.

בנוסף למאמצים הפרטניים, בובר מדגיש את תפקידה של הקהילה בגאולת הרוע. קהילה המבוססת על דיאלוג, שבה חברים מזהים זה את זה בתור אתה, יוצרת סביבה שבה הרוע נוטה פחות לשגשג. בקהילה כזו, אנשים טוענים זה לזה על שמירת מערכות יחסים אמיתיות, וישנו מאמץ קולקטיבי לגאול את ההשפעות המזיקות של הרוע באמצעות אחריות משותפת וטיפול.

לבסוף, בעבור בובר הרוע אינו כוח בלתי ניתן לשינוי אלא עיוות יחסי שניתן לגאול באמצעות דיאלוג אמיתי ופעולה אנושית. גישתו לרוע מדגישה את כוחן של מערכות יחסים, את חשיבות החופש האנושי ואת הפוטנציאל לטרנספורמציה באמצעות קהילה. על ידי שחזור מערכת היחסים אני-אתה ושיקום הקשר עם האלוהי, הפרטים והחברות יכולים להתגבר על הפרידה והניכור שמובילים לרוע. באמצעות תהליך זה, בובר מציע חזון מלא תקווה שבו ניתן לשנות את הרוע, ולרפא את השבר של העולם.

עוד דברים מעניינים: