תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים
מבוא לעת החדשה: בסיכום יידונו המאפיינים העיקריים של השינוי שחל בין המאות ה14- וה16- והיווצרות העת החדשה. בין המושגים שיידונו יהיו הרינאסאנס, ההומניזם, הרפורמציה, גילוי אמריקה, המצאת הדפוס, והמדע החדש. נדון ב-"נאום על כבוד האדם" של פיקו דלה מירנדולה ובטקסט של ג'יורדאנו ברונו.
פרנסיס בייקון: תחילתה של החשיבה המדעית.
מבוא לדאקרט: החלק הראשון של הסיכום יציג את עבודותיו המוקדמות של דקארט במדעים וכן את "על המתודה". בחלק השני נתמקד בספרו "הגיונות" ובמיוחד בטיעון הספקני של הפרק הראשון.
"אני קיים" – דקארט: הסיכום ידון בקוגיטו של דקארט כמאפשר יציאה מהספק וכבסיס לשיטה הקרטזיאנית בכלולתה.
דקארט – מהקוגיטו לאל: הסיכום ידון בהוכחה לקיום האל המופיעה בפרק השלישי של "הגיונות" ובתפקידה בשיטה של דקארט. נסכם את נושא דקארט ונפגוש את פסקל שהחל לפעול במסורת שלו. קריאה: "הגיונות" פרקים 4-3.
מבוא לשפינוזה: החלק הראשון של הסיכום יסקור את חייו של שפינוזה ואת עמדות היסוד של מחשבתו תוך הדגשת ההבדלים בינו ובין דקארט. בחלק השני נציג את חיבור "מאמר על תיקון השכל" מושגי היסוד של ה"אתיקה" (חלק א וחלק ב): עצם, תואר ואופן.
אלוהים והנפש: החלק הראשון של הסיכום ידון בתפיסת האל של שפינוזה, בחלק השני נתמקד בתורת ההכרה של שפינוזה (דרגות ההכרה, אפשרות הטעות וכולי).
חירות וגאולה: הסיכום ידון במושג האתיקה של שפינוזה (היחס בין חירות והכרח, אהבת אלוהים השכלית). קריאה: "אתיקה" חלק ה'.
לוק: מיקומו של ג'ון לוק במסגרת האמפריציזם, רעיון מסך האידיאות ומושג העצם של לוק. סיכום נוסף יוקדש לג'ורג' ברקלי.
מבוא ללייבניץ: בסיכום נציג את המאפיינים היסודיים של הפילוסופיה של לייבניץ תוך הדגשת ההבדלים בינו ובין שפינוזה ואת החיבור "אמיתות ראשוניות", המאמר המטאפיזי של לייבניץ וכן עקרון זהות הבלתי נבדלים, נסיונותיו להצלת הקונטינגנטיות, עקרון הטוב והתיאודיציאה, מושג הביטוי ומושג הכח של לייבניץ ורעיון המונאדות שלו.
מבוא ליום: בסיכום נסקור אל מושגי היסוד של הפילוסופיה של יום: רשמים, מושגים, יחסים פילוסופיים ויחסים טבעיים, בעיית הזהות ועקרוני המוסר הכלליים. קריאה: "מסכת טבע האדם", חלק א': פרקים א'-ד' (עמ' 28-13).
יום על יחס הסיבתיות: בסיכום זה נתמקד בביקורתו של יום על הצדקת ההיסק מסיבה לתולדה ובמסקנות הנובעות מביקורת זו והספקנות של יום. קריאה: "מסכת טבע האדם", חלק ג': פרקים א'-ו', יד' (133-100, 229-209)
מבוא לעמנואל קאנט: הצגת הפילוסופיה של עמנואל קאנט ודיון בספרו ביקורת התבונה הטהורה. נדון בשאלות כמו המטאפיזיקה והאידיאליזם של קאנט, הלוגיקה הטרנסצנדנטלית, דדוקציה טרנצדנטאלית ואסתטיקה טרנצנדנטאלית, שאלת היישום של הקטגוריות וכן הדיאלקטיקה של קאנט. לבסוף נתייחס בקצרה לביקורת של שלמה מימון על קאנט.
תולדות הפילוספיה החדשה – חלק ב
מבוא: מקאנט עד הגל ומהגל עד מרקס. המעבר בין קאנט להגל ודיון אודות תמורות בפילוסופיה בין קאנט והגל. הדיון מתחיל בהקדמות לביקורת התבונה הטהורה עם מושג המטאפיזיקה של קאנט שאותה הוא מגדיר כבעיה המרכזית של הפילוסופיה. משם נמשיך לדיון בתפיסת הזמן והחלל של קאנט ודיון על חושניות ושכל בלוגיקה של קאנט.
בסיכומים: על תמורות היסוד בהיסטוריה של הפילוסופיה מקאנט עד מרקס. מהי "המהפכה הקופרניאית"?מדוע היא מהפכה? מהן השתמעויותיה החשובות לשאלות היסוד של המטפיסיקה הקלאסית? קאנט מצורות השיפוט עד האסתטיקה הטרנסצנדנטלית מהם שיפוטים סינתטים-אפריוריים? יחוד ניתוחו של קאנט את מושגי החלל והזמן . מהלוגיקה הטרנסצנדנטלית עד הדדוקציה המטפיסית.על ההבחנה בין לוגיקה פורמלית ללוגיקה טרנסצדנטלית. על לוח הקטגוריות וגילויו. הדדוקציה הטרנסצדנטלית: תיאור והצגה של טעונו המרכזי של קאנט בביקורת התבונה הטהורה. הצעה למספר דרכים להבנתה. הדיאלקטיקה הטרנסצדנטלית. מהו מובנה הקאנטיאני של הדיאלקטיקה "לוגיקה של תדמית". מהו מובנם של האנטינומיות של התבונה. על חשיבותה המרכזית של האנטינומיה השניה להתפתחותה של הפילוסופיה הפוסט-קאנטית.
המעבר מקאנט להגל: שני העשורים החשובים מפרסום המהדורה השניה של ביקורת התבונה הטהורה 1787 להופעתה של הפנומנולוגיה של הרוח של ג.ו.פ. הגל ב 1807. על הפוריות העצומה של התקבלותה של העמדה הקאנטיאנית מגוון העמדות שהולידה מתוכה וכתגובה אליה. היחס של לקאנט והניסיונות הראשונים לניסוחה של עמדתו הפילוסופית עד הפנומנלוגיה של הרוח.
ג.ו.פ. הגל: הפנומנולוגיה של הרוח מהי טענתו היסודית של החיבור? כיצד יש להבין את מושג הרוח של הגל? מהם האפשריות השונות להבנת טענתו המרכזית של הגל בפנומנולוגיה של הרוח. מושגי האדון והעבד של הגל
ג.ו.פ הגל : על השיטה: לוגיקה, רוח סובייקטיבית, רוח אובייקטיבית ורוח מוחלטת. על יומרתה של השיטה השלמה, על מרכיביה, ועל היחסים השוררים בניהם.
"הפילוסופיה באה לעולם לא כדי לפרשו אלא על מנת לשנותו" על תמורות היסוד בפילוסופיה שלאחר הגל. על התפרקותה של השיטה ההגלינית בידי ממשיכיו. החתירה והביקורת כנגד פילוסופיה מושגית טהורה והתביעה להחלפתה בניתוח מושגי של היחסים החברתיים.
שני כיווני יסוד: החברתי-פוליטי-מרקס האקזיסטנציאליסטי: מקירקגור עד ניטשה.
הכיוון החברתי-פוליטי קרל מרקס: המימד הפילוסופי של הגותו של מרקס. על מושגי הניכור והאידיאולוגיה.
הכיוון האקזיסטנציאליסטי: המעבר מהיגל לניטשה תחנותיה המרכזיות של המהפכה הפילוסופית במאה התשע-עשרה.
סיכום – המעבר מקאנט עד הגל ומהגל עד מרקס: מעבר לעידן פוסט-מטפיסי?
תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים
