לייבניץ: עקרון הטוב והתיאודיצאה

לייבניץ: עקרון הטוב והתיאודיצאה

  • תיאו = אלוהים. דיצאה = צידוק. צידוק האל כשיש בעולם רע.  לייבניץ שואל האם אלוהים אחראי לרוע?
  • לייבניץ כתב ספר מלא על התיאודיצאה. שאלה זו, עובר לייבניץ, היא פילוסופית ולא תיאולוגית.
  • עקרון הטוב מזדהה עם עקרון הטעם המספיק. עקרון הטוב הוא העקרון של הפעולה האתית והפוליטית. ניתוח פרדיגמאטי למושג האחראיות: שני משמעויות. הראשון, הוא אחראיות המופנת אחורה לשיקול המאפשר לבוא לחשבון עם מי שעשה מעשה. השני: מופנה קדימה. העולם שלנו הוא הטוב שבעולמות האפשריים.
  • אבל, מהניסיון ניתן ללמוד שיש רוע בעולם: –

–          הסיבה הכוללת לרוע בכלל – הרע המטאפיסי: הסופיות של הדברים.

–          רע פיסיקלי: הסבל ,הכאב, החטאים.

–          רע אתי: רע מוסרי.

  • אולם, אם האל הוא טוב, והעולם שלנו הוא הטוב שבעולמות האפשריים, איך יכול להיות שיש כל כך הרבה סבל בעולם?
  • לייבניץ מפרט את כל התיאוריות של התיאודיצאה עד היום ומציע 3 עיקריים משל עצמו:

–          האדם רואה רק חלק קטן מהעולם, כמו שמישהו רואה רק קצה של תמונה שחצני יהיה לשפוט את כולה, והעולם הוא אמת טוב.

–          העולם הטוב ביותר האפשרי לא אומר שאין רוע. רק שיש פחות רוע כללי.

–          דומה לטענה הקודמת, רק בצורה ניאו-אפלטונית.

  • אחרי לייבניץ השאלה נשאלת בצורה אחרת.

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: