"המאמר על המתודה", שפורסם בשנת 1637, הוא חיבור אוטוביוגרפי-פילוסופי מאת רנה דקארט, שנכתב בגוף ראשון ומציג לכאורה את סיפור חייו, נדודיו והתהיות שהובילו אותו לגיבוש שיטתו הפילוסופית. כיום ידוע שחלקים מהסיפור הם בדיוניים, אך הם משמשים את דקארט כאמצעי להעברת רעיונותיו. כבר בפרק הראשון של החיבור מציג דקארט עולם שנראה לו חרב, מלא בדעות סותרות ואמיתות מעורערות. מצב זה – מעין אפוקליפסה של הרוח – הוא בעיניו דווקא הזדמנות: נקודת פתיחה לבנייה מחודשת של הידיעה.
שכל ישר וכוח השיפוט
דקארט פותח את המאמר על המתודה באבחנה חשובה: השכל הישר הוא הנכס המשותף ביותר לכל בני האדם. אף אחד אינו מבקש "יותר שכל", מה שמעיד – באירוניה – על כך שלכולם יש תחושה שיש להם די ממנו. דקארט טוען כי ההבדל בין בני אדם אינו בכמות השכל, אלא באופן השימוש בו. זהו לב הפרויקט הדקארטי: לתת כלים מתודיים שיאפשרו לאנשים להשתמש נכון בכוח השיפוט שלהם – כלומר, לחשוב היטב.
התכנסות פנימה: הספק כאמצעי
מאחר שהעולם החיצוני לא הצליח לספק לדקארט בסיס יציב לידיעה ולמדע, הוא פונה פנימה – אל תוך עצמו. כך נולדת פרקטיקת הספק, שתופיע לאחר מכן בצורה שיטתית ב"הגיונות". מדובר בתהליך של נישול הדרגתי מכל הידיעות הלא מבוססות, ובחינה מחודשת של כל הנחות היסוד.
ארבעת כללי המתודה של דקארט
בפרק השני של החיבור מציג דקארט ארבעה עקרונות פשוטים לכאורה, אך מהפכניים בעומקם:
- ברירות ומובחנות – אין לקבל דבר כאמת אם אינו ברור ומובחן לחלוטין לתודעה.
- אנליזה – לפרק כל בעיה לחלקיה הפשוטים ביותר.
- סינתזה – לסדר את המחשבות מהפשוט למורכב, לבנות את הידיעה בהדרגה.
- סקירה כוללת – לבחון את כל השלבים כדי לוודא שאף פרט לא הוזנח.
עקרונות אלו יוצרים מתווה שיטתי לחשיבה נכונה, והם מכתיבים את כל מהלך הפילוסופיה של דקארט – הן ב"מאמר" והן ב"הגיונות".
הספק כעיקרון מתודי
ההיגיון הראשון ב"הגיונות" מהווה מעין תמונת מראה לכלל הראשון – ברירות ומובחנות – דרך הטלת ספק קיצונית בכל מקור לידיעה: חושים, תבונה, אפילו מתמטיקה ולוגיקה. הספק של דקארט איננו ספק לשם ספק, אלאהטלת הספק מתודית – מכשיר שבאמצעותו ניתן לגלות את מה שאי אפשר להטיל בו ספק. אם תכונה מסוימת שורדת את מבחן הספק, סימן שהיא יציבה, ברורה ומובחנת באמת.
כלל הסבלנות: המתודה הבלתי-מנוסחת
לצד ארבעת הכללים המפורשים, דקארט רומז שוב ושוב על כלל נוסף: זהירות ואיטיות. התבוננות עמוקה, עיכוב, מתינות – אלו תנאים הכרחיים לחשיבה פילוסופית נכונה. לדבריו, את ההיגיון הראשון בלבד יש לשקול במשך שבועות ואף חודשים. זהו הכלל המתודי הסמוי, אך החשוב מכולם: חשיבה דורשת זמן, עומק וסבלנות.
פילוסופיה של העת החדשה – סיכומים
