מושג הכח של לייבניץ

מושג הכח של לייבניץ

• מושג הכח נכנס באופן שיטתי (באופן מתמטי) לפיסיקה. אצל לייבניץ יש בסיס תיאורטי בביטוי נוסף של עקרון הטעם המספיק. "שוויון הסיבה השלמה עם התוצאה המלאה". יש שוויון כמותי בין סיבה לתוצאה: עקרון השימור הפיסיקלי. דרך הגדרה זו ניתן להסביר מתמטית את הקשר בין הסיבה לתוצאה. (מושג זה הוא חלק מהויכוח בין ניוטון לבין לייבניץ).
• ·         מושג הכח משמש להצביע על קשר קציף בין הרציונאליות המדעית לבין הרציונאליות המטאפיזית. מושג הכח מקשר בין התיאוריה המדעית לבין התיאוריה המטאפיזית: למונאדה יש כח אקטיבי המתקיים על פי חוקיות אינדיווידואלית (ששייכת רק לה ולא למונאדות אחרות). היא דינמית, אקטיבית, והדבר אינו סותר את זה שהיא אינדיווידואלית ולא תלויה סיבתית.
• טיבה של הפעולה המונאדית: פרספציה, התפיסה, התודעה, מה שאנחנו חווים כשאנחנו חושבים. פעולתה של המונאדה מבוטאת בפרספציה. כל העולם הוא עולם של פרספציה. עולם רוחני המורכב מתפיסה. המונאדה היא יש רוחני. החומר הוא תופעה מבוססת היטב הנגזר מהמונאדות.
• הפעילות המונאדית היא טלאולוגית: לפעילות המונאדית יש תכלית. תכליתה היא פרספציה בהירה יותר. הפרצפציה היא סוג של פעילות. פעילות היא התגלגלות של כח/של סיבתיות דינאמית. הפרצפציה בעלת כוון ברור והיא שואפת להגיע לרמת בהירות גבוהה יותר.
• ניתן להבחין בין דרגות שונות של פרספציה:

1. הפרצפציה הרגילה: כל מונאדה, בהגדרתה היא בעלת פרספציה. כל מונאדה היא ביטוי של כל האחרות והיא דינמית ומכילה כח. הגדרה זו של המונאדה היא הפרספציה.
2. א-פרצפציה: תודעה. שקיפות, בהירות המיוחסת (היום) לבעלי חיים למיניהם כולל האדם. בהירות שרק לבעל החי יש.
3. התודעה העצמית: רק בני האדם הם בעלי תודעה עצמית. הנפשות של בני האדם הם המונאדות בעלות רמת הבהירות/פרצפציה הגבוהה הזו. תודעה עצמית היא הידיעה שדבר-מה על עצמי. (לדוג' לא רק כואב לי, אלא אני יודע שכואב לי).
4. תבונה: ידיעה באמצעות מושגים כלליים.

• מה שעושה פה לייבניץ זה ניסיון להעמיד את הפעילות הרציונאלית הגבוהה ביותר (הידיעה) בתוך רצף אונטולוגי: כל מה שהוא מונאדה, מבטא באופן פנומנולוגי פרצפציה. השאיפה היא להגיע לבהירות גבוהה יותר של פרצפציה. ניתן לעבור בין שלב לשלב.
• המוות כדרגה נמוכה של פרצפציה. יש אינסוף מונאדות. הם בלתי ניתנות לעיון. קיומם תלוי בכח הפרצפציה שלהם. המוות הוא דרגת קיום של מידה נמוכה מאוד של פרצפציה. אי אפשר לסלק לחלוטין את הפרצפציה, את המונאדות. המונאדות מתקיימות באופן אינסופי ולא יכולות להסתלק לחלוטין (לייבניץ מנסה להוכיח את זה בעזרת מיקרוסקופ שבו הוא מבחין בחלקיקים). אין אף עם "יש מאין" ולהפך: הדברים לא נכחדים.
• יש אורגני: אוגניזם. מאורגן. יש שהצירוף של הדברים המרכיבים אותו כפוף לכלל רציונאלי (בדומה לעקרון הביטוי). רמות הארגון:

1. ערימה: הרמה הנמוכה ביותר של הארגון.
2. ארגון כמו חברה אנושית: יש בתוכה סוג של שיטתיות ורציונאליות הניתנים לחברה על פי חוקים מסויימים. דרגה גבוהה יותר.
3. האורגניזם החי: יש מורכב הבנוי על פי מערך כללים מובהק. דרגת הארגון שלו היא יותר גבוהה.
4. יש פשוט: יש פשוט (עצם פשוט, מונאדה) מאופיין באחדות מוחלטת ולכן דרגת הארגון שלו היא הגבוהה ביותר.

• הנפש היא בעלת דרגת הפרצפציה הגבוהה ביותר/הבהירה ביותר. היא המונאדה השולטת: המונאדה המגדירה את הזהות של האורגניזם המורכב.