דיוויד יום: בעיית הזהות

בעיית הזהות אצל דיוויד יום: מה הופך פרט בנקודת זמן אחת ופרט בנקודת זמן אחרת לאותו פרט? לוק עסק בשאלת הזהות והאישיות והגיע לפתרון (חלקי) בו אם נשמר רצף של זכרונות, תפישות וידע הרי שהזהות נשמרת (המוטיבציה של לוק היא משפטית).

יום הוא הרבה יותר רדיקלי מלוק, הזהות היא מושג קשיח – כל שינוי הכי קטן מבטל את הזהות. לפי יום, תפיסת ה"אני" שלי היא מושג פשוט, כלומר נובע מאינטואיציה בסיסית, פנימית. דקארט נתן דוגמא לתפיסה כזו שכן ממנה הוא יצא לקוגיטו, האמת הראשונית.

יום מבקר הסתכלות כזו: אם ה"אני" הוא מושג פשוט הרי שחייב להתקיים לו רושם פשוט. היכן הרושם הזה? ים נשן על תורת המשמעות שלו בה לכל מושג יש רושם (כדי לתקוף את יום אפשר להטיל ספק בתקפות של תורה כזו).

יום טוען שאם קיים מושג ורושם של "אני" אז בכל רושם שאני חווה צריך להיות משהו קבוע ולא משתנה וכיוון שאין כזה דבר (חויית העצב לא זהה לחויית השמחה) הרי שאין זהות כזו. במקום "האני" מתאר יום "קיבוץ של תפיסות שונות, הבאות בזו אחר זו במהירות שלא תצוייר, והנתונות בזרם ובתנועה בלתי פוסקים". הדינמיקה היא בין התפיסות ולא בין האני לתפיסות.

יום מנתח את מושג הזהות באופן כללי וממנו יראה כיצד חל או לא חל מושג הזהות האישית. מושג הזהות הוא משהו שאינו משתנה לאורך זמןף אלא שכמעט כל דבר שאנו מכיחרים משתנה: צמח גדל, אבן נשחקת וכו'. מושג השוני של יום הוא מושג מורכב. שוני הוא ההפיך משהות אך כיוון שכל הדברים בעולם שונים הרי שהשוני מקיים יחס מסויים. יחס זה מאפשר לנו לזהות דברים כאותו דבר עצמו. השוני הוא פנימי לתוך היחס, והיחס מקיים סמכיות בזמן ובמקום.

יום מתייחס לתחבולות בגללן אנחנו חושבים שדברים הם זהים: (1) שינוי קטן, בלתי מורגש [תחבולה, למשל, פחות מכתש בירח] (2) שינוי גדול [החלפת מנוע לרכב – אותה תכלית של תחבולה] (3) שינוי מוחלט – דוגמת הכנסיה.                התחבולה מתבססת על כך שהפונקציונליות לא משתנה.

התחבולות שמשרתות את הזהות ב"אני":

1)       יחס של דמיון [היום אני דומה לעצמי אתמול]

2)       יחס של סיבה ותולדה [רציתי כך, אני עושה כך].

אצל לוק הזכרון מכונן את הזהות האישית: אם X זוכר את הזכרונות של Y אזי X הוא Y. עבור יום – הזכרון הוא מגלה את הסיבה והתולדה בשוני המתמשך. זו תחבולה מתוחכמת.

זהות האני אצל יום היא "רפובליקה": אוסף של רשמים, רציות ותשוקות המקיימות ביניהן יחסים. גם בקביעה של רפובליקה הרי שיש הנחה אוודת קביעות מסויימות.