לייבניץ: הצלת הקונטינגנטיות
- ארנו ללייבניץ: אם המושג חצה את הרוביקון כלול במושג יוליוס קיסר אז הטענה יוליוס קיסר לא חצה את הרוביקון היא כבר מושג אחר. הטענה יוליוס קיסר חצה את הרוביקון היא טענה הכרחית (כי לא תתכן שלילתה. ומכאן, שהיא אינה קונטינגנטית). אתה כמו שפינוזה. איך תוכל להחזיק בעמדה אנטי-שפינוזיסטית לגבי שאלת החופש ועדיין בעמדה רציונאליסטית.
- הפתרון של לייבניץ: חייבים "להציל את הקונטינגנטיות", כדי שיהיה ניתן לתת מקום לבחירה, אחראיות אתית ומשפטית, ניתן יהיה להחזיק במושג האשמה, לתת אפשרות לחופש הבחירה ולמעשה לאפשר את כל תורת המוסר של לייבניץ. לייבניץ מנסה עשרות שנים להשיב על השאלה הזו:
– הבחנה בין הכרחי לודאי: ניסיון להצדיק שורה שלמה של הבחנות מדויקות. מכיוון שלכל טענה אמיתית יש הסבר מלא למה זה כך ולא אחרת, מאחר ועקרון הטעם המספיק מספק סיבות ללמה קרה הדבר דווקא כך, המשפט יוליוס קיסר חצה את הרוביקון היא טענה ודאית. לייבניץ טוען שטענה זו ודאית אך אינה הכרחית. לייבניץ מבחין בין ודאות לבין הכרחיות. הודאות היא רמה של ידיעה וההכרחיות היא תנאי לוגי. הפרדה בין הרמה האפיסטמית לרמה הלוגית. הוכחה בעזרת הזמן. טענה לגבי העתיד מקבלת יחס קונטינגנטי, טענה לגבי העבר מקבלת יחס ודאי. אנחנו ננצח את המשחק (קונטינגנטי) אנחנו ניצחנו את המשחק (ודאי) – האי-ריווקביליות (בלתי ניתן לשינוי) של הזמן. האם השמעת אותה הטענה בזמנים שונים משנה את מעמדה הלוגית? לא.
– האין סופיות של ההוכחה: ניתן להוכיח את הכרחיותה של טענה (את אי האפשרות הלוגית של ניגודה) ע"י מספר סופי של צעדים. אם לא ניתן להוכיח זאת במספר סופי של צעדים, מדובר בטענה קונטינגנטית.
- כשאלוהים חושב את הפרידיקט יוליוס קיסר הוא חושב כבר על המשפט יוליוס קיסר חצה את הרוביקון. גם בשביל אלוהים הטענה יוליוס קיסר חצה את הרוביקון היא קונטינגנטית וגם בשבילו יוליוס לא חצה את הרוביקון היא שקרית אך אפשרית. גם מנק' מבטו של האלוהים הדברים הם בגדר האפשר, הם קונטינגנטים.
- האופטימיזם (כמושג פילוסופי) הוא הרעיון שניתן: א. להחיל מאפיינים מוסריים על העולם. ב. שהעולם הוא טוב.
- יש עולמות אחרים זולת העולם הזה. מנק' מבטו של האלוהים יש אינסוף עולמות. כמו כן, מנק' מבטו של אלוהים ניתן לחשוב על עולם שבו יוליוס קיסר לא חצה את הרוביקון => כך ניתן להציל את הקונטינגנטיות.
- העולמות כפופים לעקרון הטעם המספיק. יש משהו ולא לא כלום.
- מושג האלוהים השפינוזיסטי הוא ההפך הגמור מזה של לייבניץ. האלוהים של לייבניץ הוא טרנסצדנטלי.
