תולדות הפילוסופיה החדשה: ג'ון לוק

ג'ון לוק – סיכום

תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים

בהקשר משנתו של ג'ון לוק חשבוה ההבחנה בין האמפריציזם והריאליזם. שפינוזה מייצג את הזרם הרציונליסטי: הכל מוכתב ע"י המחשבה / התבונה – מזה נגזר מה שיש בעולם. שום דבר לא מבוסס על הנסיון.

הזרם האמפריציסטי (בייקון משתייך אליו גם כן) מבוטא בעיקר ע"י חוגים אנגליים וצרפתים. יש בו הסתמכות על נסיון, תצפיות וניסויים. עמדה אמפריציסטית – עמדה שמבחינת מוטיבציות עיקריות היא קרובה להגיון. טוענת שהידיעה שלנו מבוססת ומקורה במה שמתקבל מהחושים.

אמפריציזם קלאסי יכול לטעון, כפי שלוק אומר, שהמקור של כל מה שאנו יודעים הוא בחושים (אין מושגים טבועים מלידה).  אמפריציזם נוסח לוק נתקל בבעיה להסביר מה מקור האמיתות הלוגיות (או מתמטיות, שההצדקה להם היא מושגית בלבד). לדעתו אין מדובר באידאות טבועות מלידה, אולם לנו נראה שהמקור שלהם אינו הנסיון בלבד אלא אמיתותם ברורה לנו מתוקף משהו שאינו מבוסס נסיון. למשפטי לוגיקה ומתמטיקה יהיה לפיכך מעמד שאינו הכרחי.

מצד שני קיימת תפיסה אמפריציסטית מודרנית: המנסחת עמדה זו באופן אחר: הרעיון הוא שההצדקה של האמונות שלי היא הצדקה שמבוססת על הנסיון. אני מצדיק דברים על סמך אמונות שהתקבלו בנסיון. אני לא מתחייב על כך שכל מה שיש לי מסתמך על החושים.

קיים מיון למושגים פשוטים ומורכבים – קיימים מושגים שמתקבלים מחושים ומושגים שמתקבלים מהחזרה.

המסגרת המושגית איתה עובד לוק והבעיות שבה: נקודת המוצא האמפריציסטית וההבנה של לוק אותה (לעומת איך שמבינים אותה היום). ראינו שהעמדה לא מתישבת עם תכנים מסויימים שאותם לוק רוצה לאמץ (כמו הבחנה בין איכויות משניות וראשוניות וריאליזם ביחס לעולם החיצוני). לוק בעצם היה רוצה לאמץ סוג של ריאליזם נאיבי (שמכיר בקיום עצמים חיצוניים "בינוניים") שמנקודת מבט אמפריציסטית טהורה קשה לתת הצדקה לנקודת מבט זו. מעבר למתח הבסיסי והחשוב בעמדה שלו (שיבוא לידי ביטוי בעמדות של יום וברקלי).

נקודות חשובות – סוגיות הזהות ומושג העצם כמושג מורכב. מדובר בדברים חשובים באופן בלתי תלוי לעמדה הפילוסופית אותה אנחנו מאמצים. לוק חושף מספר תבניות לגבי ההכרה ולגבי סיווג של דיונים פילוסופיים (כמו חיפוש קריטריונים של זהות ביחס לאובייקטים) שהם בעלי חשיבות פילוסופית עצומה גם במנותק משאר הפילוסופיה שלו.