הווצרות העת החדשה
תולדות הפילוסופיה החדשה – סיכומים
- הרנסאנס – כשמה, הרנסאנס הייתה תקופה של תחיה מחדש, כאשר המרכיב העיקרי שקם לתחיה הוא האמנות, המדע והמחשבה. בזמן הרנסאנס קיימת חזרה לאידיאל היופי היווני, חזרה לטקסטים פילוסופיים יווניים כמו אריסטו ואפלטון. מתקבלת השתחררות ממרכזיות הדת בתרבות כפי שחלה בימי הביניים, ובמובן מסויים חזרה למאפיינים של התקופה שלפני ימי הביניים. בתקופת הרנסאנס יוצרים נפתחים לטקסטים שעליהם לא הסתכלו קודם.
- שינויים בדת / חילון – במידה רבה הרפורמציה שחלה בנצרות האיצה את תהליך החילון שבסופו של דבר יעבור על אירופה. הרפורמציה, מבית מדרשו של מרטין לותר, ארעה במאה ה-16 והחלה כתנועה לרפורמה בכנסיה הקתולית ונלחמה בשחיותויות שבה. בשלב מסויים היא יצאה נגד הסמכות של הכנסיה הקתולית, כאשר המגמה היתה לחזור אל הברית החדשה המקורית ולא לקבל את התיווך של אבות הכנסיה. בסופו של דבר נוצרו שינויים בכנסיה הקתולית, ואף היתה נטיה לדתיות מוגברת והקפדה יתירה. על פניו נראה שאין מדובר בתהליך חילון, אבל חשוב להבין כיצד העולם נתפס מתוך הראיה של הרפוורמציה. מקס וובר, במאמר מפורסם שכתב (The disenchantment of the world), טען שהתקיים חילון של העולם היומיומי, הקסם היומיומי של העולם פג, חלה התנתקות של הדת מחיי היום היום והיא תפסה תפקיד יותר כללי.
- קפיטליזם – מאפיין בולט של העת החדשה הוא מעבר לכלכלה קפיטליסטית, המושתת על בסיס צבירת הון, ומנתקת אותנו מייצור מסורתי מקומי והופכת את תהליך הייצור לדבר המנותק מהיוצר עצמו (תהליך תיעוש). מעמדות החברה החלו להתבסס בהדרגה על כמות ההון.
- גילוי אמריקה – במידה רבה הם אתוס של המודרניות.
- צמיחת המדע החדש – מוצגת תמונת עולם חדשה באמצעות המדע.
- דחיית תמונת העולם האריסטוטלית – בבסיס של המדע בימי הביניים עומד המדע של אריסטו. המדע צמח מחדש ביחס לתאוריות של אריסטו, שגם בימי הביניים תפסו אותו בתור פילוסוף שתבע תמונת עולם מדעית בלתי מעורערת. ד'קארט יוצא נגד תמונת עולם זו.
- המצאת הדפוס – (בשנת 1492) היווה גורם משמעותי ביצירת הקהיליה המדעית בארופה ואפשר העברת מידע רב יותר להמונים.
