בראשית פרק ט"ו נפתח במילים: "אחר הדברים האלה". מדרש חז"ל בבראשית רבה מציע כי "הדברים האלו" הם למעשה הרהורים של אברהם בינו לבין עצמו.
גרסה אחת של ספקות אלו שתקפו את אברהם (בראשית רבה מ"ד, ה) מציע כי אברהם חשב לעצמו: ריבון העולמים כרת לאחר המבול ברית עם נח שלא יכלה עוד את בניו. אני קמתי והתעלתי עליו במצוות ובמעשים טובים ובתגובה ביטל אלוהים את בריתו עם נוח וכרת ברית עימי. האם יכול להיות שיקום מישהו צדיק ממני והברית שלי תתבטל לטובת ברית איתו?
ענה לו הקדוש ברוך הוא: מנח לא העמדתי את מגינם של צדיקים, אבל אתה תהיה מגן הצדיקים. ולא רק זאת, אלא שבכל פעם שאחד מבניך יבוא לידי עבירות ומעשים רעים, יהיה מבניהם צדיק אחד שאקח בכדי לכפר עליהם.
"אחר הדברים האלה" מופיע שוב בבראשית כ"ב במילים הפותחות את עקדת יצחק. גם כאן מציע מדרש בראשית רבה (נ"ה, ד') כי מדובר בנקיפות לב של אברהם החושב לעצמו: שמחתי ושמחתי את כל מה שקיבלתי (במיוחד את יצחק) ולא הפרשתי לקדוש ברוך הוא אפילו פר או איל אחד כקורבן תודה. על כך ענה לו אלוהים: זאת על מנת שיאמר לך להקריב את בנך ולא תתעכב.
