סיכומים: פסיכולוגיה חברתית ב

כאן תמצאו אסופה של סיכומים מהקורס פסיכולוגיה חברתית ב'. הסיכומים נפתחים בעיסוק בנושאי התחברות ודנים בסיבות להתחברות ובכללן משיכה בין אישית, התחברות חברתית המוסברת על ידי תיאורית התועלת של  התחברות חברתית ועל ידי הקשר שבין דמיון והתחברות חברתית. עוד בנושא של התקשרות הסיכומים בפסיכולוגיה חברתית ב' דנים בנושא של בדידות, מודלים של מדידת בדידות והקשרים בין בדידות, תקווה, ייאוש וטיפול.

משיכה בין אישית

הסיכומים של פסיכולוגיה חברתית ב עוסקים בנושא הקשר בין משיכה בין אישית וחשיפה והיחסים שבין התקשרות והתמודדות עם הבלתי נמנע. נושא שמעניין את כולם כמובן הוא זה של יחסים רומנטיים והקשר בין יחסים רומנטיים, זוגיות ועוררות. כמו כן תמצאו כאן סיכומים הדנים בנושא של זוגיות, נורמות, מין ושביעות רצון וכן אודות גירושין, אי הסכמות וגורמים המשפיעים על זוגיות. הנושא של משיכה רומנטית מתקשר גם לנושא של תכונות המצב וחיזוק באמצעות הרגש ומוכרת התופעה של הסתופפות בזוהר הזולת בה אנחנו מתחברים אל מי שאנחנו מעריכים ומעריצים ומאידך נדבר גם על דגם שמירת הערך העצמי.

המשך הדיון בנושא של יחסים בין אישיים ימשיך עם הנושאים של כשלון ביחסים, היחס בין הזולת ואיזון הכרתי, נעימות המצב הבין-אישי ואיזון ביחסים שבין זוגות נשואים. אחד הנושאים החשובים ביחסים בין-אישיים הוא כמובן זה של הדדיות ביחסים ובהקשר זה נדון גם בתחום של משיכה ותכונות אישיות. אובדן ייחודיות מעיבה על מערכות יחסים רבות שאותן ניתן למדוד על ידי דגם הרווח וההפסד ביחסים בין-אישיים.

הפסיכולוגיה החברתית דנה במקומן של תופעות כמו חנופה וגם אהבה היא כמובן נושא שזוכה לתשומת לב רבה עם מודלים של אהבה כמו למשל תיאוריית ריגושים דו גורמית או דיון בקשר שבין תרבות והתקשרות רומנטית. אהבה מתקשרת גם לנושא של חיזור והתאמה חברתית עם מודלים כמו תיאוריית ההוגנות ויחסים רומנטיים שמתקשרת לנושא של התפתחות יחסים בין-אישיים ויציבותם.

השפעה חברתית

השפעה והשפעה חברתית היא נושא חשוב ביותר בתחום של פסיכולוגיה חברתית. הנושא של  כוח הוא מרכזי בהקשר זה והוא מתחבר עם הדיון בנושא של קונפורמיות חברתית. תוקפנות גם היא נושא שמעסיק את הפסיכולוגיה החברתית ואנו נדון בגורמים חברתיים בתוקפנות, בקשרים שבין תוקפנות ומיניות ובדרכים שלמיתון תוקפנות.

הקבוצה

הקבוצה היא אחד הנושאים המרכזיים של הפסיכולוגיה החברתית. כאן תמצאו הגדרה של קבוצה ודיון בנושאים הרלוונטים לקבוצה כמו תיאוריית הדחף של הקלה חברתית של זיונס ותיאום וקונפליקט בקבוצה. נושא מעניין בהקשר זה הוא של קבלת החלטות בקבוצה.

שאלת האלטרואיזם היא שאלה מעניינת של הפסיכולוגיה החברתית וכאן נדבר על עץ החלטה והקשר בין אלטרואיזם ועזרה הדדית.

לבסוף אנחנו נדון בנושא של מנהיגות ומנהיגים ונציג סיכומים של מודלים ותיאוריות של מנהיגות.

עשינו כמיטב יכולתנו לספק לכם סיכומים איכותיים ומהימנים אך כמובן שכל שימוש בהם הוא על אחריות הלומד בלבד שעושה זאת על סמך שיקול דעתו בלבד.

רוע וגאולה במחשבה של מרטין בובר

הפילוסופיה של מרטין בובר מספקת נקודת מבט עמוקה וייחודית על טבעו וגאולתו של הרוע. בעוד שחלק ניכר מעבודתו ידוע בהתמקדות בדיאלוג, קהילה ומערכות יחסים, הרהוריו על הרוע, תפקידו בחיי האדם וכיצד ניתן לשנותו הם היבטים משמעותיים מאוד במחשבתו.

בובר ניגש לנושא הרוע לא ככוח מוחלט או בלתי ניתן לפדיון אלא כמשהו שניתן לטפל בו, להבין אותו ובסופו של דבר לגאול באמצעות דיאלוג ופעולה אנושית. בעבורו הרוע אינו כוח נפרד ועצמאי המתקיים בניגוד לטוב. במקום זאת, זהו עיוות או שיבוש של ההרמוניה הטבעית בין יחידים ויחסיהם – גם זה עם זה וגם עם האלוהי. לדעתו, הרוע מתבטא כאשר מערכת היחסים אני-אתה – האידיאל של כבוד הדדי, פתיחות ומפגש – מתפרקת, מפנה את מקומו ליחסי אני-זה, שבה אנשים ודברים עוברים אובייקטיביות, משתמשים בהם ומצטמצמים לכלים. החפצה זו מטפחת הפרדה וניכור, שניהם מרכזיים בהבנתו של בובר את הרוע.

הרוע, לדעתו של בובר, הוא בעיקרו יחסי. הוא משגשג במצבים שבהם מפגשים אמיתיים מוחלפים בעסקאות, שבהם אנשים מאבדים את היכולת לראות זה את זה כיצורים מלאים ובמקום זאת רואים בהם אמצעי להשגת מטרה. התמוטטות זו במערכות היחסים לא רק פוגעת ביחידים, אלא משחיתה את המרקם של הקהילות והחברה. ככל שאנו מחפצים אחרים, כך אנו מנתקים את הקשרים הקושרים אותנו יחד בדרכים משמעותיות.

הליקוי של אלוהים
אחת התרומות המשמעותיות ביותר של בובר לדיון על הרוע היא תפיסתו של "ליקוי האל". רעיון זה מתייחס לתקופות בהיסטוריה האנושית, או בחיי הפרט, שבהן נוכחותו של אלוהים נראית מרוחקת או מעורפלת, והקשר האלוהי בין אנשים לאלוהים מנותק. לפי בובר, הרוע משגשג ברגעים אלו של ליקוי אלוהי. כאשר אנשים מאבדים את הקשר שלהם עם אתה האלוהי – כאשר תחושת האימננטיות והנוכחות של אלוהים מוסתרת – סביר יותר שהם יפלו לדפוסים של חפצה, מניפולציה ופגיעה.

עם זאת, ליקוי האל אינו קבוע. בובר מאמין שזה חלק ממחזור גדול יותר של חיים רוחניים, שבו נוכחות אלוהים עשויה לדעוך אך ניתן לגלות אותה מחדש באמצעות מאמצים לשיקום מערכות יחסים – בין בני אדם ועם האלוהי. הרוע, במובן זה, אינו נובע מאיזו חושך מובנה בעולם אלא מכשל של מערכת יחסים ודיאלוג, את שניהם ניתן לשחזר.

גאולה באמצעות דיאלוג
הפתרון של בובר לרוע קשור עמוקות לפילוסופיית הדיאלוג שלו. הוא לא מציע שהרוע הוא משהו שאפשר להתגבר עליו בכוח או להכחיד אותו באמצעות עונש. במקום זאת, הוא מציע שניתן לגאול את הרוע – להפוך לטוב – באמצעות מפגשים אנושיים אמיתיים. על ידי ביסוס מחדש של מערכת היחסים אני-אתה, יחידים יכולים לרפא את השבירה המולידה את הרוע. תהליך הגאולה הזה אינו מופשט אלא מעשי ביותר: הוא כרוך בפתיחות, אמפתיה ונכונות לעסוק באחרים כיצורים מלאים, ולא כאובייקטים.

בהגות החסידית, שהשפיעה עמוקות על בובר, ישנה אמונה שגם הרוע מכיל ניצוצות של פוטנציאל אלוהי שניתן לשחרר ולהפוך. בובר מרחיב את הרעיון הזה בכך שהוא מציע שליחסים אנושיים, כשהם אמיתיים ומושרשים במפגש אני-אתה, יש את הכוח להפוך חוויות שליליות לחיוביות. פעולת המפגש עם אדם אחר בצורה מלאה וכנה היא גואלת כי היא משחזרת את הקשר שהרע ניתק.

רוע וחירות
בובר גם חוקר את הקשר בין הרוע לחירות האדם. הוא טוען שהאפשרות של רוע נובעת מאותו חופש המאפשר אהבה, יצירתיות ומערכות יחסים אותנטיות. בני אדם חופשיים לבחור בין להתייחס לאחרים כאל חפצים או כאל אתה. חופש זה אומר שהרוע הוא תמיד תוצאה פוטנציאלית של פעולה אנושית, אבל זה גם אומר שהגאולה תמיד אפשרית. אותו חופש שמוביל לניכור ולפגיעה יכול להיות מופנה לכיוון שיקום ודיאלוג.

בנוסף למאמצים הפרטניים, בובר מדגיש את תפקידה של הקהילה בגאולת הרוע. קהילה המבוססת על דיאלוג, שבה חברים מזהים זה את זה בתור אתה, יוצרת סביבה שבה הרוע נוטה פחות לשגשג. בקהילה כזו, אנשים טוענים זה לזה על שמירת מערכות יחסים אמיתיות, וישנו מאמץ קולקטיבי לגאול את ההשפעות המזיקות של הרוע באמצעות אחריות משותפת וטיפול.

לבסוף, בעבור בובר הרוע אינו כוח בלתי ניתן לשינוי אלא עיוות יחסי שניתן לגאול באמצעות דיאלוג אמיתי ופעולה אנושית. גישתו לרוע מדגישה את כוחן של מערכות יחסים, את חשיבות החופש האנושי ואת הפוטנציאל לטרנספורמציה באמצעות קהילה. על ידי שחזור מערכת היחסים אני-אתה ושיקום הקשר עם האלוהי, הפרטים והחברות יכולים להתגבר על הפרידה והניכור שמובילים לרוע. באמצעות תהליך זה, בובר מציע חזון מלא תקווה שבו ניתן לשנות את הרוע, ולרפא את השבר של העולם.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר:

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.