פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: דגם הרווח וההפסד ביחסים בין-אישיים
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה…
דגם הרווח וההפסד
שתי הנחות עמדו ביסוד דגם החיזוקים של הפסיכולוגיה החברתית: ראשית, האדם נוטה להחזיר חיבה לזולת המעניק לו תגמולים חיוביים. שנית, מידת החיבה קשורה קשר ישיר בכמות התגמולים החיוביים שהזולת מעניק. דגם הרווח וההפסד של ארונסון ולינדר, הדן ברצף של הערכות, מניח שבמקרים מסוימים דווקא גמול שלילי עשוי להקנות יותר משמעות לגמול חיובי שבא בעקבותיו, וגמול חיובי עשוי להקנות יתר משמעות לגמול שלילי הניתן אחרון (Aronson & Linder, 1965). דגם זה בפסיכולוגיה חברתית מסייג את דגם החיזוקים ומניח, שסדרת הערכות אחידה (חיובית או שלילית) חוזרת על עצמה ויוצרת גודש המפחית מהשפעתה. לעומת זאת, שינוי בהערכות מגביר את השפעתן. אדם המשנה את דעתו על זולתו מעורר בזולת תגובות חזקות יותר מאדם המתמיד בהערכה זהה ואחידה. מכאן צפוי, שאדם יחזיר יותר חיבה לזולתו אם הוא פותח בהערכות שליליות ומסיים בהערכות חיוביות, מאשר אם הערכותיו חיוביות לכל אורך הדרך. כך גם יחזיר אדם פחות חיבה למי שפותח בהערכות חיוביות ומסיים בהערכות שליליות, מאשר למי שמתמיד בהערכות שליליות. במחקרם של ארונסון ולינדר, חוקרי פסיכולוגיה חברתית שביקשו לבדוק את התיאוריה הזאת, האזינו נחקרות לסדרת הערכות על עצמן מפי שחקנית משתפת פעולה, ולאחר מכן התבקשו להעריכה. החוקרים יצרו ארבעה מצבי ניסוי שנבדלו באופי ההערכות ובסדר הופעתן: הנחקרת האזינה לשבע הערכות חיובית / הנחקרת האזינה לשלוש הערכות שליליות / להערכה סתמית אחת ולשלוש הערכות חיוביות / הנחקרת האזינה לשבע הערכות שליליות / הנחקרת האזינה לשלוש הערכות חיוביות, להערכה סתמית אחת ולשלוש הערכות שליליות. לאחר שכל נחקרת האזינה לאחת מסדרת ההערכות שקיבלה מפי משתפת הפעולה, היא נתבקשה להעריכה. התוצאות עלו בקנה אחד עם דגם הרווח וההפסד: הנחקרות חיבבו יותר את משתפת הפעולה שפתחה בהערכות שליליות וסיימה בהערכות חיוביות, מאשר את זו שהתמידה בהערכות חיוביות. כמו כן נטו הנחקרות לחבב פחות את משתפת הפעולה שפתחה בהערכות חיוביות וסיימה בשליליות, מאשר את זו שהתמידה בהערכות שליליות במשך כל הניסוי. התוצאה הזאת בלטה פחות מזו הקודמת, שכן בהתאם לנורמה החברתית נמנעו הנבדקות מלהביע דעה שלילית במיוחד על משתפת הפעולה. ארונסון ולינדר הציעו 4 הסברים:ניגוד- הניגוד בין ההערכות הראשונות לאחרונות מבליט את האחרונות ומקנה להן משקל יתר. הסבר זה מבוסס על תופעה תפיסתית נפוצה. למשל, מי שמתבונן במשטח בהיר ומעתיק את מבטו למשטח כהה, מעריך את האחרון ככהה יותר משהו באמת. ולהיפך, העברת מבט ממשטח כהה לבהיר מעוררת את הרושם שהאחרון בהיר מכפי שהוא באמת. אמינות המעריך- מעריך המשנה את דעתו מעורר אימון יותר ממעריך המתמיד בהערכתו, שכן הערכה אחידה מעוררת ספק ביכולת ההבחנה של המעריך או בכנותו. מעריך המשנה את דעתו נתפס כמי שניחן בכושר הבחנה או בכנות, והדבר מקנה להערכותיו יתר משקל. חרדה- הערכה שלילית אינה נעימה כשלעצמה ומעוררת חרדה, במיוחד כשמדובר בהערכה שלילית בעקבות הערכה חיובית, שכן לבד מהיותה שלילית כשלעצמה, היא מוחה את הרושם החיובי שקדם לה. לעומת זאת, הערכה חיובית, הבאה בעקבות הערכה שלילית, לא זו בלבד שהיא נעימה כשלעצמה- היא גם מוחה את הרושם של ההערכה בשלילית שקדמה לה ומצמצמת את הרגשת החרדה שליוותה אותה. ההקלה הזו מצטרפת להרגשה הטובה שמעוררת ההערכה החיובית ומגבירה אותה. כשירות המוערך- במעבר מהערכה שלילית לחיובית האדם מרגיש שהצליח לשנות את דעת הזולת לחיוב. הרגשה זו נעימה ומעוררת גאווה עצמית, והיא מצטרפת להערכה החיובית ומגבירה את השפעתה. זהו מצב של רווח, שאינו מצוי בסדרה אחידה של הערכות חיוביות. לעומת זאת, הערכה שלילית בעקבות בערכה חיובית גורמת לאדם תחושה שהזיק לעצמו. הרגשה זו פוגעת בגאוותו העצמית, אינה נעימה לו והיא מצטרפת להערכה השלילית ומגבירה אותה. זהו מצב של הפסד. נמצאה תמיכה מחקרית להסבר השפעת החרדה ולהסבר כשירות המוערך. להסבר הניגוד ולהסבר אמינות המעריך לא נמצאה תמיכה חד משמעית. ארונסון סבור כי מחמאה מאדם זר תגרום לאישה יותר הנאה מאותה מחמאה שתקבל מבעלה. ההנחה היא שהבעל מנצל הזדמנויות שונות להחמיא לאשתו, ולכן אין במחמאות חידוש והן מאבדות מערכן. אולם, הערכה שלילית מצד הבעל עלולה להכאיב יותר מהערכה שלילית מפי זר, שכן היסטוריית ההערכות החיוביות תבליט את ההערכה השלילית ותקנה לה יותר משקל.
