פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: עץ החלטה ואלטרואיזם
עץ החלטה
עץ ההחלטה אומר שיש כמה שלבים בהחלטה האם לתת עזרה או לא. השלב הראשון הוא תשומת לב, האם הפרט שם לב שיש מצוקה, מצב של חירום. האם נשמעת צעקה רגילה או צעקה כי יש מכות. אם תעבור בחנות ותראה צל, האם זה אומר שמתרחשת שם גניבה או שמא זה בעל החנות. אם שמים לב ממשיכים הלאה ומפרשים את המצב. שלב פירוש המצב הינו שלב בו מפרשים מצב כחירום או לא. יש בשלב זה אלמנט של תפיסה ושל מוטיבציה. אחרי שמפרשים שמצב הוא באמת מצב חירום עולה השאלה האם יש לפרט אחריות לעזור. במקרי מוות בעריסה עושים חקירה האם ההורגים הרגו את הילד או שמא הוא מת מוות טבעי. ברוב החברות המערביות אנו אומרים שהאחריות של הפרט לדווח אם הוא מורה, גננת או רופא אולם לאנשים מהרחוב זה לא ברור. השלב הבא הוא איך לעזור. מה שיקבע בסוף אם אנשים יעזרו הוא ערבוב של הרבה גורמים. נציג מחקרים שאומרים שתי שלא ברור מה המצב, אחוז העזרה משתנה כפונקציה של הפירוש שלנו. אם אנשים יצפו באישה שגבר מתקיף אותה ונדע שזה ריב אוהבים יעזרו רק 19% לעומת 65% שיעזרו אם ידעו שמדובר ריב זרים. יש הרבה יותר תוקפנות כשאנשים מכירים זה את זה ודווקא כשהאישה יותר פגיעה היא לא מקבלת עזרה. התנהגות הקורבן עוזרת לנו לפרש את המצב. אם הקורבן יעיד על מצוקה או על יותר מודעות למצב, יעזרו לו יותר. נדבר על נוכחות מבוגר כשילדים רבים. נניח ואני נמצאת בגן משחקים ושני ילדים גדול וקטן רבים, מה עליי לעשות? כמובן לעזור לקטן או לחלש מביניהם. לעומת זאת, אם נמצא מבוגר בסביבה המצב הוא אפור, לא נדע האם לעזור או לא. בניסוי אשר הפיקו מצב שכזה, המשתנה התלוי היה הקונפליקט, מה ששאלו את הצופים, האם זהו מקרה שיש להשתתף בו? כאשר הילדים היו לבד, אנשים שפטו את המצב כמצב רגיל, לא כמצב חירום. כאשר הילדים היו עם מבוגר, המצב נתפס כמצב חירום ויש להתערב בו (אבל לא הם אלא המבוגר שנמצא במקום). התוצאות האלה מראות שיש אלמנט של מוטיבציה לפרש את המצב. המשתנה התלוי הוא פירוש המצב. אחוז העזרה משתנה. השלב הבא בעץ הוא אחריות. העזרה משתנה כפונקציה של מספר האנשים הצופים. מצאו כי הכי הרבה עזרה תהיה כאשר הפרט לבד והכי מעט עזרה היא כשיש עוד שני אנשים ליד הפרט. תפיסת האחריות היא פונקציה של מספר האנשים הצופים וגם תחושה של אחריות. הרוב המכריע עוזר כאשר מטילים עליהם אחריות לעומת 25% שלא עוזרים. אם אדם הדיוט ויש לידו רופא הוא לא יעזור, כלומר אם אדם חושב שלמישהו יש מומחיות הוא עצמו לא יעזור הוא ישאיר את העזרה למומחה. במצבים של עזרה הרואית (מהמילה גבורה), כלומר במצבי חירום, גברים עוזרים יותר. גברים עושים יותר פעילויות של שליטה, אסרטיביות ותחרותיות והעזרה שלהם היא יותר קולקטיבית ובעוצמות יותר גבוהות. נשים הרבה יותר עוזרות בקהילה שלהן ולאנשים שהו מכירות וזאת ממאפיינים כמו חום, חיבה ואמפתיות. גברים עוזרים יותר לזרים.
