פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: כשלון ביחסים
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה…
אצל חברים, יש אפשרות להתנתק אבל בזוגיות זה יותר מסובך כיוון אנשים חשים כעס ומצוקה. מושג העצמי יכול לעזור לנו להבין את נושא הבעיות יחסים: יש אגו, פגיעה באימון, העצמי שלנו במערכת יחסים ארוכה נהיה מאוד קשור לעצמי של השני, העצמי שלנו נהיה חלק מהאחר ולכן זה טילטול כל כך קשה ומצוקה קשה, צריך מחדש ליצור את העצמי. כשגברים ונשים נפרדים במקרה של אלמנות או גירושין, גברים נוטים ליצור יחסים חדשים מאוד מהר. לנשים לוקח יותר זמן לעבד והן הרבה יותר משתפות חברים. מחקר מעניין בפסיכולוגיה חברתית של ווטמן שעקבה אחרי אנשים במשך עשרות שנים והגיעו לגיל שהתחילו למות מסיבות של בריאות. היא מצאה שגברים יצרו זוגיות חדשה אחרי כמה חודשים. אם אנו מתייחסים לסיום יחסים בהקשר של פרידה אז התגובה ליחסים לא מאושרים יכולה להיות או אקטיבית או פסיבית. תגובה אקטיבית – אפשר לצאת מהיחסים, לסיים את היחסים, או לחילופין לנסות לשפר אותם. ישנה גם תגובה פסיבית- אנשים מצפים שהיחסים ישתפרו והם ממשיכים להיות נאמנים לבן הזוג שפוגע בהם, הם אופטימיים. או לא מגיבים, לא עושים שום דבר, מזניחים את היחסים, אולי מחכים שיהיה יותר רע. (הסוג הראשון הם יותר אופטימיים, חושבים שזה משבר שיחלוף והסוג השני עושה ויתור). אם רוצים לשמר יחסים אז הזנחה זה לא מתאים וגם יציאה זה לא מתאים. זה משהו שבדרך כלל לא מובן על ידי הצד השני, הצד השני לא מעריך את זה. אנשים עם הערכה עצמית גבוהה עוזבים יחסים שנכשלים (בהקשר של התרבות המערבית המודרנית כשהסנקציות לפרידה הן לא גבוהים). זה נכון לגבי אוכלוסיות שונות כמו מבוגרים, צעירים, הומוסקסואליים ועוד אוכלוסיות רבות ושונות. יש מצבים שבהם יש תלות גבוהה בצד השני ואז היכולת לפרק את הקשר נמוכה (תלות כלכלית לדוגמה). ברגע שנשים עצמאיות הן יכולות לא להישאר במערכות יחסים פוגעות. הרבה מסוגי האהבות הן דברים נכונים לתרבות שלנו היום, דברים משתנים היסטורית ותרבותית, יש אפשרויות שונות. העובדה כי קשר זוגי צריך להיות מבוסס על אינטימיות, רומנטיות, נכונה לגבי חברה מערבית כששמים את הפרט במרכז. מנגד, כששמים אנשים במרכז, קשה להם יותר לעשות פשרות. מושגים השתנו עם הזמן וצריך להיות ברור לכולם שהרבה מימה שדיברנו על אהבה הוא תלוי הקשר תרבותי.
