פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: מודלים של אהבה

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: מודלים של אהבה

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

הפסיכולוגיה החברתי מציעה מספר מודלים של אהבה. במודל שלוש צלעות האהבה של סטרנברג שלושת המרכיבים הם אינטימיות, מחויבות ותשוקה. כל אחד מהם יכול להופיע לבד או בצירוף עם אחרים או לא להופיע כלל. כך מתקבלים 8 סוגי אהבה:

  1. העדר אהבה- יחסים שטחיים ושגרתיים, שנעדרים מהם שלושת מרכיבי האהבה. הם מאפיינים את הקשר שרוב בני האדם מקיימים עם הסובבים אותם.
  2. חיבה- יחסי קרבה שקיים בהם מרכיב האינטימיות בלבד. במערכת יחסי חיבה בני האדם מוכנים להיחשף ולספר על עצמם, אבל לא יותר מכך. חיבה קיימת למשל ביחסי חברות שיש בהם קרבה וחום אבל לא תשוקה ומחויבות.
  3. אהבה עזה- אהבה שקיים בה מרכיב התשוקה בלבד. זוהי "אהבה ממבט ראשון", וקורה שהיא ניצתת בן רגע ונעלמת באותה המהירות.
  4. אהבה ריקה- אהבה שקיים בה מרכיב המחויבות בלבד. כך חשים לעיתים בני הזוג לאחר שנות נישואים ארוכות, או בני זוג שנישואיהם סודרו באמצעות שידוך ויחסיהם- לפחות בראשיתם- מתאפיינים במחויבות  בלבד.
  5. אהבה רומנטית- אהבה שקיימים בה מרכיב התשוקה ומרכיב האינטימיות, אבל אין בה מחויבות. למשל, משיכה גופנית ורגשית חזקה בין בני זוג שנפגשו בכנס מדעי. הם נחשפים זה בפני זה, אבל עם זאת יודעים, כי יחסים אלו יסתיימו ברגע שישובו למולדתם.
  6. אהבה חסרת היגיון- אהבה שיש בה מחויבות ויש בה תשוקה, אבל היא חסרת אינטימיות. "אהבה נוסח הוליווד" (סטנברג). בני זוג מתאהבים ממבט ראשון, מתארסים כעבור שבוע וכעבור חודש מתחתנים. באהבה מסוג זה חסרה האינטימיות המתפתחת בהדרגה. העדרה מקשה על המשך היחסים.
  7. אהבת רעים- אהבה שחסר בה מרכיב התשוקה, והיא נפוצה ביחסי חברות הדוקים, או ביחסים בין בני זוג שמרכיב התשוקה דעך אצלם.
  8. אהבה מושלמת- זו האהבה שמתקיימים בה כל שלושת המרכיבים והיא משאת נפשם של בני האדם. לדעת סטנברג אהבה כזו קשה למימוש, אבל אפשרית. הוא מדמה אותה לדיאטת הרזיה: אפשר לחוות אותה באורח חד פעמי, אבל קשה לשמור עליה לאורח זמן.

התיאוריה של סטנברג מבחינה רק בין קיומו של מרכיב כלשהו ביחסים לעומת העדרו, אך המציאות מורכבת בהרבה וקיימות בה גם דרגות ביניים. כמו כן, אופי הקשר אינו קבוע אלא יכול להשתנות עם הזמן.

חוקרים אחרים בפסיכולוגיה חברתית הציעו טקסונומיה אחרת לאהבה, ובה 6 סוגים (Borrello & Thompson, 1990; Hendrick & Hendrick, 1986).

  1. אהבה לוהטת-מבוססת על תשוקה עזה לבן או בת הזוג.
  2. אהבת חברים- מבוססת על ידידות וחברות עמוקה בין בני הזוג.
  3. אהבת משחק- מערכת יחסים בה אחד מבני הזוג מתייחס לאהבה כאל שעשוע או משחק ומתעתע בבן זוגו. למשל, מקיים קשר עם שני בני זוג בו זמנית, כשאף אחד מהם לא יודע על רעהו.
  4. אהבה רכושנית- מערכת יחסים שבה אחד מבני הזוג מתייחס אל שותפו לקשר באופן רכושני, כאילו יש לו בעלות עליו.
  5. אהבה לוגית- מבוססת על בחירה רציונאלית ומחושבת בבן הזוג. למשל, על בסיס רקע משותף.
  6. אהבה ללא אני- מערכת יחסים שבה אחד מבני הזוג מאבד את זהותו העצמית הייחודית ומטמיע אותה בזהותו של בן הזוג.

בני הזוג הנדריק פיתחו סולם למציאת סוגי האהבה השונים (1986). במחקריהם בפסיכולוגיה חברתית נמצא, שגברים בדרך כלל קיבלו ציונים גבוהים יותר מנשים באהבה לוהטת ובאהבת משחק. נשים קיבלו ציונים גבוהים יותר באהבת חברים, באהבה לוגית ובאהבה רכושנית. אהבת משחק קשורה בדרך כלל עם אי שביעות רצון ממערכת היחסים ועם פירוד. אנשים המעדיפים סוג זה של אהבה נוטים להיות מרוכזים בעצמם ובשביעות הרצון שלהם (Dion & Dion, 1991). על סמך ששת סוגי האהבה האלה, פיתח ג'ייקובס שאלון שנועד לבדוק את הקשר שבין סוגי האהבה למניעים שהם משרתים (1992). לטענתו כל אחד מסוגי האהבה משרת צורך אחר של הפרט, וכל פרט בוחר בבן זוג שעמו יוכל לקיים קשר שיספק את הצורך הזה. ג'ייקובס בדק ומצא, שארבעה מסוגי האהבה אכן קשורים לארבע מוטיבציות בסיסיות: כאשר קיים מניע להפחתת מצוקה אישית הנובעת מבדידות או מחרדה, הפרט ייטה לבנות מערכת יחסים המבוססת על איבוד עצמיותו. כאשר המניע הדומיננטי הוא לקדם את הזהות האישית והיכולות האישיות, הפרט יבחר בבן זוג שאיתו יוכל לפתח אהבה רכושנית, שבאמצעותה יוכל להפיק תועלת אישית. אם המניע הפעיל הוא לחץ חברתי למצוא בן זוג או תחושה אישית שהזמן לכך הולך ואוזל, הפרט יחפש מערכת יחסים המבוססת על אהבה לוגית. וכאשר המניע הפעיל הוא תשוקה מינית, הפרט יבחר בבן זוג שמערכת היחסים עמו תתבסס על אהבה תשוקתית. לאור ריבוי המיונים של אהבה מתעוררת השאלה כמה טיפוסי אהבה שונים קיימים באמת במציאות? האם אפשר לשנות את הטקסונומיות השונות למערכת סיווג אחת שתשקף את המציאות? ניסיונותיהם של חוקרים להגיע למערכת סיווג אחידה לא עלו יפה בינתיים (Hendrick & Hendrick, 1989; Levy & Davis, 1988).

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: