פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: הדדיות ביחסים
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה…
הדדיות היא עיקרון מרכזי בדגם החיזוקים בפסיכולוגיה חברתית הקובע שאנשים מחבבים את מי שמעניקים להם גמולים חיוביים. עיקרון דומה נקרא הדדיות- בני האדם נוטים לחבב את מי שמחבב אותם ולדחות את מי שאינו מחבב אותם. במחקר היו 2 מצבי ניסוי, באחד שמעו הנחקרים מפי הנסיין שאדם זר שצפה בהם מחבב אותם, ובשני נאמר להם שאותו אדם לא מחבב אותם. מאוחר יותר שוחח כל נבדק במשך 10 דקות עם הזר. נבדקי הקבוצה הראשונה (שחשבו כי הזר מחבב אותם) הפגינו כלפיו מידה רבה יותר של חיבה מאלה שחשבו שאינו מחבב אותם: הם יצרו עימו קשר עין, דברו עמו בטון חם יותר, נחשפו יותר בפניו ונטו יותר לחבב אותו. גם כאן, כמו בדגם החיזוקים, מידע חיובי הוביל לחיבה רבה יותר ממידע שלילי (Curtis & Miller, 1986). ההדדיות היא עיקרון בסיסי אצל קרנגי אשר חיבר את הספר "כיצד תקנה ידידים והשפעה בחברה". רצונך להתחבב על הזולת- הראה לו שהוא מוצא חן בעיניך (Carnegie, 1936). יש הסבורים כי משיכה בין שני אנשים בעלי דעות דומות אינה נובעת מעצם הדמיון בעמדות אלא מהציפייה ומההנחה שהזולת שעמדותיו דומות לשלנו גם יחבב אותנו (Condon & Crano, 1988). כאשר אנו פוגשים מישהו שמסכים עם עמדותינו ואמונותינו, נשער שהוא יחבב אותנו, ולכן גם אנו נחבב אותו. ואולם, אם נפגוש בן אדם שאינו מסכים עימנו, נשער שהוא לא יחבב אותנו ולכן גם אנו מצדנו לא נחבב אותו. במחקר השוואתי שערכו חוקרי פסיכולוגיה חברתית אלה נמצא שנבדקים נמשכו יותר לזולתם כאשר הניחו שהוא יחבב אותם, בהשוואה למצב בו הניחו שדעותיו היו דומות לשלהם. חוקר אחר סבור כי יש לסייג קביעה זו שכן היא אינה מתקיימת אם ההערכה החיובית מצד הזולת סותרת את הערכתו העצמית של האדם (Shrauger, 1975). למשל, אם אנו יודעים בבירור שאיננו ספורטיביים ושריריים במיוחד, ויבוא מישהו ויאמר לנו שגופנו מצטיין במבנה אתלטי ובשרירים מפותחים (הערכה חיובית לכל הדעות)- תיווצר סתירה הכרתית בין הערכת הזולת להערכתנו העצמית. במצב כזה אפשר שלא נחזיר לו חיבה, וזאת מסיבות אחדות: ראשית, הערכתו עלולה להיראות בעינינו שקרית או לא מדויקת, ולהביאנו למסקנה שהוא טיפש, לא אמין או חסר רגישות, ומסקנה זו תפגע בהערכתנו כלפיו. שנית, הערכה חיובית שלא במקומה עלולה להיתפס כחנופה או כהתרפסות ולפיכך לעורר את הרושם שהזולת מבקש להשיג מאיתנו טובה אישית. לכן, למרות הערכתו החיובית, אנו עלולים לדחותו. ולבסוף, עצם הסתירה ההכרתית מעוררת בנו אי נוחות וזו עלולה לגרום לדחייתו של אותו אדם. באופן כללי, מדובר כאן בדחיית מידע שאינו מתאים למידע קודם שיש בידנו. גם ההערכה העצמית קשורה לסוגיה זו. בעלי הערכה עצמית חיובית שואפים לקבל הערכות חיוביות גם אם אינן מציאותיות. ואילו בעלי הערכה עצמית שלילית מעדיפים לקבל הערכות שליליות מציאותיות על פני הערכות חיוביות שאינן מציאותיות (Swann, Stein-Seroussi & Giesler, 1992).
