פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: משיכה רומנטית – הסתופפות בזוהר הזולת

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: משיכה רומנטית – הסתופפות בזוהר הזולת

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה…

הסתופפות בזוהר הזולת

בני אדם נוטים להימשך אל מי שעשוי לתת להם גמול חיובי מרבי. אנו מניחים שאדם כשרוני עשוי לסייע לנו במקום שאחרים מוצלחים פחות, עלולים אולי להפריע. אנו מחבבים את מוכשרים כי ניסיון החיים לימד אותנו שסיכויינו להצליח גדלים במחיצתם. מוטב להיוועץ מאדם מוכשר מאשר מאדם בינוני, במקרה כזה מדובר בתועלת ישירה. חוקר בשם צ'יאלדיני ועמיתיו טענו כי אחת הסיבות למשיכתנו אל המצליח היא הילת ההצלחה האופפת אותו ומקרינה גם על האנשים הסובבים אותו. תופעה של מכונה בפסיכולוגיה חברתית הסתופפות בזוהר הזולת- הקשר שלנו עם אדם מצליח מעלה את קרננו בעיני הסובבים אותנו (Cialdini, 1976). באולם הספורט לדוגמה, אוהדים נוהרים למשחקי קבוצותיהם כשאלה נהנות מ"גל של הצלחה", אך נשארים בבית (או אף תוקפים מאמנים או שחקנים) כשקבוצותיהם מפסידות (גם במכללות, כאשר קבוצת הספורט של המכללה מנצחת עולה המכירה של חולצות הנושאות את שם הקבוצה או את סמלה). הרצון להתחבר למצליחנים ולהתרחק ממפסידנים הוכח בדרך יפה במחקר שערכו צ'יאלדיני ועמיתיו. הם טלפנו לסטודנטים ושאלו לדעתם על משחקי כדורגל. לחלקם באה הפנייה לאחר שהקבוצה המקומית הפסידה וחלקם לאחר שניצחה. החוקרים הקליטו את השיחות וגילו שכאשר השיחה נסבה על ניצחון קבוצתם, הרבו הסטודנטים להשתמש בכינוי הגוף "אנחנו" אבל כשהיא הובסה הם נטו להשתמש בכינוי הגוף "הם" או "הקבוצה". בהקשר זה סיפר צ'יאלדיני, שלאחר משחק הוקי שהסתיים בניצחון נבחרת ארצות הברית על ברית המועצות, נמצאו אוהדים שהיו מוכנים לקנות כרטיסים משומשים בחמישים עד מאה דולרים, ובלבד שיוכלו לטעון שנכחו במשחק (1985). הנטייה להבליט קרבה למצליחים אינה מצטמצמת לעולם הספורט. אנשים מעריכים יותר את אותו אדם המסתופף בזוהר ההצלחה. צ'יאלדיני זוקף נטייה זו לחיפוש הרמוניה בתפיסת עולמנו, ומסתמך על תיאוריית האיזון ההכרתי של היידר. תפיסת קשר או שייכות בין בני אדם מעוררת נטייה להכליל תכונות הידועות על האחד גם על האחר. כך נוצר בתפיסה קשר, אסוציאציה, שאינו קיים בהכרח במציאות. לדוגמה, אם נצטלם עם אישיות מכובדת, ירחשו לנו הצופים בתמונה הערכה, שכן הילת האישיות המכובדת תקרין גם עלינו. ואולם, הנטייה להרמוניה יוצרת גם אסוציאציות שליליות. צ'יאלדיני מתאר את מר גורלו של חזאי מזג האוויר בטלוויזיה של העיר באפלו שבמדינת ניו יורק: אזרחים רבים מטלפנים אליו ומקללים אותו או פוגעים במכוניתו. זאת, כי בחורף פוקדים את באפלו סופות שלג כבדות ומזג אוויר סוער, והחזאי המבשר זאת מקושר עם מזג האוויר הזה ונעשה "שעיר לעזאזל" של הצופים. התופעה ידועה עוד מימי קדם: רץ שחזר מן הקרב ובפיו בשורת ניצחון, עוטר בעלי דפנה וקיבל מתנות, אך היחס למבשר התבוסה היה הפוך. כשם שהחזאי אינו אחראי למזג האוויר, כך גם לא המבשר הוא שחרץ את גורל הקרב. יחד עם זאת, מטבענו אנו נוטים לקשר בין תופעות המתרחשות בסמיכות של מקום וזמן, אפילו כאשר אין בניהן קשר סיבתי של ממש. חוקרים בשם קמבל וטסר טוענים כי ההסתופפות בזוהר הזולת מרוממת את הערך העצמי שלנו ומשפרת אותו, ולכן היא תהיה שכיחה יותר בקרב אנשים שהערך העצמי שלהם נמוך (שלילי) והם זקוקים להערכות חיוביות, לעומת אנשים בעלי ערך עצמי גבוה (חיובי) . המצליחן אמנם עשוי להקרין מהצלחתו על הסובבים אותו ולהעלות את ערכם בעיני עצמם וסביבתם, אולם הוא עלול גם לפגוע בהם, שכן הם עלולים לחוש נחותים בהשוואה אליו. טסר בחן את השפעת הצלחתו של הזולת עם ערכם העצמי של הסובבים אותו.