כתב המנדט הבריטי, שהוענק לבריטניה בשנת 1922, היה צומת מרכזי שבו השיקה האימפריה הבריטית את שאיפותיה הגלובליות עם צרכים פוליטיים, אסטרטגיים וכלכליים. מסמך זה נועד להסדיר את שליטת בריטניה בארץ ישראל וליצור איזון בין מחויבות להצהרת בלפור לבין צרכים גיאו-פוליטיים מורכבים. עם זאת, בבסיס כתב המנדט עמדו אינטרסים בריטיים ברורים, שחלקם נבעו מתפיסות אימפריאליסטיות מסורתיות וחלקם משיקולים פרגמטיים שהתעוררו לאחר מלחמת העולם הראשונה.
כתב המנדט הבריטי שיקף את השילוב בין שאיפות אידיאולוגיות, כמו הבטחת הבית הלאומי ליהודים, לבין אינטרסים פרגמטיים מובהקים, כגון שליטה אסטרטגית וכלכלית. אף שהמנדט נועד ליצור סדר חדש בארץ ישראל, הוא הפך לזירת מאבק מורכבת שבה התנגשות האינטרסים הבריטיים עם השאיפות הלאומיות של יהודים וערבים הובילה לחיכוכים בלתי פוסקים. הבריטים, שניסו לנהל את המנדט כמכשיר שליטה, לא הצליחו לגשר בין הדרישות הסותרות, והמורשת של תקופה זו ממשיכה לעצב את האזור עד ימינו.
שליטה גיאו-פוליטית במזרח התיכון
המזרח התיכון היה בעל חשיבות אסטרטגית עליונה עבור בריטניה, במיוחד לאחר התמוטטות האימפריה העות'מאנית. ארץ ישראל, עם מיקומה הגיאוגרפי הייחודי בין אירופה, אסיה ואפריקה, שימשה כנקודה מרכזית לשליטה על נתיבי המסחר והתחבורה במזרח התיכון, בעיקר דרך תעלת סואץ – עורק התחבורה הימי הקריטי לאימפריה הבריטית ולמסחר ההודי. המנדט הבריטי סיפק לבריטניה עמדה חזקה לשמירה על השפעתה האזורית ולהבטחת שליטתה בתעלת סואץ, תוך יצירת איזון מול צרפת, שקיבלה את המנדט על סוריה ולבנון.
שמירה על אינטרסים כלכליים
הבריטים ראו בארץ ישראל לא רק כמרחב אסטרטגי, אלא גם כהזדמנות כלכלית. המנדט נועד לקדם פיתוח כלכלי, כולל תשתיות תחבורה, חקלאות ותעשייה, מתוך כוונה לנצל את משאבי האזור ולשלב את הכלכלה המקומית במערך האימפריאלי. במקביל, פרויקטים כמו מסילת הרכבת חיברו את הארץ לאימפריה הבריטית ושיפרו את יכולת השליטה.
מחויבות פוליטית להצהרת בלפור
הצהרת בלפור (1917), שהבטיחה להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, שיקפה אינטרסים בריטיים פוליטיים מובהקים. בריטניה ביקשה לגייס את תמיכת יהודי העולם, במיוחד בארצות הברית וברוסיה, למאמץ המלחמתי שלה במהלך מלחמת העולם הראשונה. כתב המנדט נועד להמשיך ולבסס את המחויבות הזו, תוך שימוש בשאיפות הציוניות כדי לחזק את הנוכחות הבריטית בארץ ישראל ולהבטיח את תמיכת הקהילה היהודית הבינלאומית.
ניסיון לאזן בין הקהילות המקומיות
בריטניה הייתה מודעת לכך שהקונפליקט בין יהודים לערבים עשוי לסכן את יציבות שלטונה. אף על פי שהמנדט תמך במפורש בבית הלאומי היהודי, הבריטים ניסו – לפחות רשמית – לשמור על זכויות האוכלוסייה הערבית ולהציג עצמם ככוח ניטרלי. עם זאת, ניסיונות האיזון לעיתים קרובות הובילו למדיניות משתנה, שהגבירה את המתחים בין הקהילות ופגעה ביציבות האזור.
שימור מעמדה של בריטניה בזירה הבינלאומית
המנדט הבריטי היה חלק ממערכת רחבה יותר של עיצוב סדר עולמי חדש לאחר מלחמת העולם הראשונה. בריטניה, כמעצמה עולמית, ביקשה להבטיח את מעמדה בזירה הבינלאומית, להדק את שליטתה בשטחים מרכזיים, ולייצב את האזור תוך מניעת חדירה של מעצמות אחרות, כמו גרמניה או ברית המועצות, למזרח התיכון.
ראו גם: השלכות כתב המנדט הבריטי על יחסי יהודים וערבים
תולדות ישראל והעמים בין שתי מלחמות העולם
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון
