אחד מתחומי הפעילות העיקרית של הרצל ופועלו לבניית התנועה הציונית ולארגונה היה ייסוד הקונגרס הציוני שביקש להקים את התנועה הציונית כתנועתו של העם היהודי ולהוות במה למפגש בין הזרמים השונים של הציונות במטרה לאחד אותם.
הקונגרס הציוני הראשון
ב-29-8-1897 התכנס הקונגס הציוני הראשון בבאזל, שוויץ. בקונגרס הציוני הראשון נכחו כ-200 נציגים ממדינות שונות. רובם ממזרח אירופה והשאר ממערבה וממרכזה של אירופה. הרצל היה זה שארגן את הקונגרס עד לפרט האחרון, דאג לסיקור עיתונאי ותקשורתי נרחב. טקס הפתיחה היה מרשים. הרצל יצא רושם כי מדובר בכינוס של תנועה לאומית לכל דבר.
מטרות כינוס הקונגרס בבאזל:
- תודעה – הצגת הבעיה היהודית – הרצל רצה להביא את הבעיה היהודית לתודעת כל
העולם ואת מטרותיה. כלומר הבעיה הינה שהעם היהודי הוא עם נרדף. הפתרון – לתת
לו מדינה משל עצמו. - יצירת תשתית ארגונית – הרצל רצה ליצור תשתית ארגונית לתנועה הציונית שתשמש
הנהגה פוליטית שתייצג את העם היהודי בפני המעצמות. - גיוס כספים – למימון הפעילות הציונית.
- גיבוש הנציגים וקביעת מצע – לצורך בסיס על פיו תוכל לפעול התנועה הציונית.
- הקמת תנועה לאומית – על מנת שתיתן להרצל את הגב לו נדרש בפעילו המדינית. לאחר
הקונגרס יפעל הרצל כמנהיג התנועה הלאומית.
החלטות הקונגרס הציוני הראשון:
- נקבעה "תוכנית באזל"– המטרה העיקרית.
- הוחלט על המת ההסתדרות הציונית העולמית.
- הוחלט על הקמת ארגונים ציוניים בכל מדינה בה יש יהודים.
מטרת התנועה הציונית על פי תוכנית באזל:
"הציונות שואפת להקים לעם היהודי, בית מולדת בארץ ישראל, מובטח על פי משפט הכלל"
הציונים השתמשו במונח "בית מולדת" ולא במונח מדינה כדי לא לעורר את זעם האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ ישראל, בכדי לא לעורר את זעם החרדים המחכים לגאולה משמים וכדי לא לסבך את המתבוללים שחשו שיואשמו בנאמנות כפולה.
"מובטח על פי משפט הכלל" – כלומר מוכר על ידי מדינות העולם והמשפט הבינ"ל, הכל גלוי ובהסכמה של המעצמות ובמסגרת החוק הבינ"ל.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / הלאומיות בישראל ובעמים / דפוסי הפעילות של התנועה הציונית
